| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 2 Samuel 7 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל ב |
1 ויה֕י כי־יש֥ב המ֖לך בבית֑ו ויהו֛ה הנֽיח־ל֥ו מסב֖יב מכל־איבֽיו׃ 2 וי֤אמר המ֙לך֙ אל־נת֣ן הנב֔יא רא֣ה נ֔א אנכ֥י יוש֖ב בב֣ית ארז֑ים וֽארון֙ הֽאלה֔ים יש֖ב בת֥וך היריעֽה׃ 3 וי֤אמר נתן֙ אל־המ֔לך כ֛ל אש֥ר בֽלבבך֖ ל֣ך עש֑ה כ֥י יהו֖ה עמֽך׃ 4 ויה֖י בל֣ילה הה֑וא וֽיהי֙ דבר־יהו֔ה אל־נת֖ן לאמֽר׃ 5 ל֤ך ואֽמרת֙ אל־עבד֣י אל־דו֔ד כ֖ה אמ֣ר יהו֑ה האת֛ה תבנה־ל֥י ב֖ית לשבתֽי׃ 6 כ֣י ל֤א יש֙בתי֙ בב֔ית ל֠מיום העלת֞י את־בנ֤י ישראל֙ ממצר֔ים וע֖ד הי֣ום הז֑ה ואֽהיה֙ מתהל֔ך בא֖הל ובמשכֽן׃ 7 בכ֥ל אשֽר־התהלכתי֘ בכל־בנ֣י ישראל֒ הדב֣ר דב֗רתי את־אחד֙ שבט֣י ישרא֔ל אש֣ר צו֗יתי לרע֛ות את־עמ֥י את־ישרא֖ל לאמ֑ר ל֛מה לֽא־בנית֥ם ל֖י ב֥ית ארזֽים׃ 8 ו֠עתה כֽה־תאמ֞ר לעבד֣י לדו֗ד כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות אנ֤י לקחת֙יך֙ מן־הנו֔ה מאח֖ר הצ֑אן לֽהי֣ות נג֔יד על־עמ֖י על־ישראֽל׃ 9 ואהי֣ה עמך֗ בכל֙ אש֣ר הל֔כת ואכר֥תה את־כל־איב֖יך מפנ֑יך ועש֤תֽי לך֙ ש֣ם גד֔ול כש֥ם הגדל֖ים אש֥ר באֽרץ׃ 10 ושמת֣י מ֠קום לעמ֨י לישרא֤ל ונטעתיו֙ ושכ֣ן תחת֔יו ול֥א ירג֖ז ע֑וד ולֽא־יס֤יפו בנֽי־עולה֙ לענות֔ו כאש֖ר בראשונֽה׃ 11 ולמן־הי֗ום אש֨ר צו֤יתי שֽפטים֙ על־עמ֣י ישרא֔ל והניח֥תי לך֖ מכל־איב֑יך והג֤יד לך֙ יהו֔ה כי־ב֖ית יעשה־לך֥ יהוֽה׃ 12 כ֣י׀ ימלא֣ו ימ֗יך ושֽכבת֙ את־אבת֔יך והקימת֤י אֽת־זרעך֙ אחר֔יך אש֥ר יצ֖א ממע֑יך והכינת֖י את־ממלכתֽו׃ 13 ה֥וא יבנה־ב֖ית לשמ֑י וכננת֛י את־כס֥א ממלכת֖ו עד־עולֽם׃ 14 אני֙ אהיה־ל֣ו לא֔ב וה֖וא יהיה־ל֣י לב֑ן אשר֙ בה֣עות֔ו והֽכחתיו֙ בש֣בט אנש֔ים ובנגע֖י בנ֥י אדֽם׃ 15 וחסד֖י לא־יס֣ור ממ֑נו כאש֤ר הסר֙תי֙ מע֣ם שא֔ול אש֥ר הסר֖תי מלפנֽיך׃ 16 ונאמ֨ן ביתך֧ וממלכתך֛ עד־עול֖ם לפנ֑יך כֽסאך֔ יהי֥ה נכ֖ון עד־עולֽם׃ 17 ככל֙ הדבר֣ים הא֔לה וככ֖ל החזי֣ון הז֑ה כ֛ן דב֥ר נת֖ן אל־דוֽד׃ 18 ויבא֙ המ֣לך דו֔ד וי֖שב לפנ֣י יהו֑ה וי֗אמר מ֣י אנכ֞י אדנ֤י יהוה֙ ומ֣י בית֔י כ֥י הביאת֖ני עד־הלֽם׃ 19 ותקטן֩ ע֨וד ז֤את בעינ֙יך֙ אדנ֣י יהו֔ה ותדב֛ר ג֥ם אל־בֽית־עבדך֖ למֽרח֑וק וז֛את תור֥ת האד֖ם אדנ֥י יהוֽה׃ 20 ומה־יוס֥יף דו֛ד ע֖וד לדב֣ר אל֑יך ואת֛ה יד֥עת אֽת־עבדך֖ אדנ֥י יהוֽה׃ 21 בעב֤ור דבֽרך֙ וֽכלבך֔ עש֕ית א֥ת כל־הגדול֖ה הז֑את להוד֖יע את־עבדֽך׃ 22 על־כ֥ן גד֖לת אדנ֣י יהו֑ה כֽי־א֣ין כמ֗וך וא֤ין אלהים֙ זֽולת֔ך בכ֥ל אשר־שמ֖ענו באזנֽינו׃ 23 ומ֤י כעמך֙ כישרא֔ל ג֥וי אח֖ד בא֑רץ אש֣ר הלכֽו־א֠להים לפדֽות־ל֨ו לע֜ם ולש֧ום ל֣ו ש֗ם ולעש֨ות לכ֜ם הגדול֤ה ונֽראות֙ לארצ֔ך מפנ֣י עמך֗ אש֨ר פד֤ית לך֙ ממצר֔ים גוי֖ם ואלהֽיו׃ 24 ותכ֣ונֽן ל֠ך את־עמך֙ ישרא֧ל׀ לך֛ לע֖ם עד־עול֑ם ואת֣ה יהו֔ה הי֥ית לה֖ם לאלהֽים׃ 25 ועתה֙ יהו֣ה אלה֔ים הדב֗ר אש֨ר דב֤רת עֽל־עבדך֙ ועל־בית֔ו הק֖ם עד־עול֑ם ועש֖ה כאש֥ר דבֽרת׃ 26 ויגד֨ל שמך֤ עד־עולם֙ לאמ֔ר יהו֣ה צבא֔ות אלה֖ים על־ישרא֑ל ובית֙ עבדך֣ דו֔ד יהי֥ה נכ֖ון לפנֽיך׃ 27 כֽי־אתה֩ יהו֨ה צבא֜ות אלה֣י ישרא֗ל גל֜יתה את־א֤זן עבדך֙ לאמ֔ר ב֖ית אבנה־ל֑ך על־כ֗ן מצ֤א עבדך֙ את־לב֔ו להתפל֣ל אל֔יך את־התפל֖ה הזֽאת׃ 28 ועת֣ה׀ אדנ֣י יהו֗ה אתה־הוא֙ הֽאלה֔ים ודבר֖יך יהי֣ו אמ֑ת ותדבר֙ אֽל־עבדך֔ את־הטוב֖ה הזֽאת׃ 29 ועת֗ה הואל֙ וברך֙ את־ב֣ית עבדך֔ להי֥ות לעול֖ם לפנ֑יך כֽי־את֞ה אדנ֤י יהוה֙ דב֔רת ומברכ֣תך֔ יבר֥ך בֽית־עבדך֖ לעולֽם׃