| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 2 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
| ויקרב֥ו ימֽי־דו֖ד למ֑ות ויצ֛ו את־שלמ֥ה בנ֖ו לאמֽר׃ | 1Kgs 2:1 Now the days of David drew nigh that he should die; and he charged Solomon his son, saying, |
| אנכ֣י הל֔ך בד֖רך כל־הא֑רץ וחזקת֖ והי֥יתֽ לאֽיש׃ | 1Kgs 2:2 I go the way of all the earth: be thou strong therefore, and shew thyself a man; |
| ושמרת֞ את־משמ֣רת׀ יהו֣ה אלה֗יך לל֤כת בדרכיו֙ לשמ֨ר חקת֤יו מצותיו֙ ומשפט֣יו ועדות֔יו ככת֖וב בתור֣ת מש֑ה למ֣ען תשכ֗יל א֚ת כל־אש֣ר תֽעש֔ה וא֛ת כל־אש֥ר תפנ֖ה שֽם׃ | 1Kgs 2:3 And keep the charge of the LORD thy God, to walk in his ways, to keep his statutes, and his commandments, and his judgments, and his testimonies, as it is written in the law of Moses, that thou mayest prosper in all that thou doest, and whithersoever thou turnest thyself: |
| למען֩ יק֨ים יהו֜ה את־דבר֗ו אש֨ר דב֣ר עלי֘ לאמר֒ אם־ישמר֨ו בנ֜יך את־דרכ֗ם לל֤כת לפני֙ באמ֔ת בכל־לבב֖ם ובכל־נפש֑ם לאמ֕ר לֽא־יכר֤ת לך֙ א֔יש מע֖ל כס֥א ישראֽל׃ | 1Kgs 2:4 That the LORD may continue his word which he spake concerning me, saying, If thy children take heed to their way, to walk before me in truth with all their heart and with all their soul, there shall not fail thee (said he) a man on the throne of Israel. |
| וג֣ם את֣ה יד֡עת את֩ אשר־ע֨שה ל֜י יוא֣ב בן־צרוי֗ה אש֣ר עש֣ה לשנֽי־שר֣י צבא֣ות י֠שראל לאבנ֨ר בן־נ֜ר ולעמש֤א בן־י֙תר֙ וי֣הרג֔ם וי֥שם דמֽי־מלחמ֖ה בשל֑ם וית֞ן דמ֣י מלחמ֗ה בחגֽרתו֙ אש֣ר במתנ֔יו וֽבנעל֖ו אש֥ר ברגלֽיו׃ | 1Kgs 2:5 Moreover thou knowest also what Joab the son of Zeruiah did to me, and what he did to the two captains of the hosts of Israel, unto Abner the son of Ner, and unto Amasa the son of Jether, whom he slew, and shed the blood of war in peace, and put the blood of war upon his girdle that was about his loins, and in his shoes that were on his feet. |
| ועש֖ית כחכמת֑ך ולֽא־תור֧ד שיבת֛ו בשל֖ם שאֽל׃ | 1Kgs 2:6 Do therefore according to thy wisdom, and let not his hoar head go down to the grave in peace. |
| ולבנ֨י ברזל֤י הגלעדי֙ תֽעשה־ח֔סד והי֖ו באכל֣י שלחנ֑ך כי־כן֙ קרב֣ו אל֔י בברח֕י מפנ֖י אבשל֥ום אחֽיך׃ | 1Kgs 2:7 But shew kindness unto the sons of Barzillai the Gileadite, and let them be of those that eat at thy table: for so they came to me when I fled because of Absalom thy brother. |
| והנ֣ה ע֠מך שֽמע֨י בן־גר֥א בן־הימיני֘ מבחרים֒ וה֤וא קֽלל֙ני֙ קלל֣ה נמר֔צת בי֖ום לכת֣י מחנ֑ים והֽוא־יר֤ד לקראתי֙ הירד֔ן ואש֨בֽע ל֤ו בֽיהוה֙ לאמ֔ר אם־אמֽיתך֖ בחֽרב׃ | 1Kgs 2:8 And, behold, thou hast with thee Shimei the son of Gera, a Benjamite of Bahurim, which cursed me with a grievous curse in the day when I went to Mahanaim: but he came down to meet me at Jordan, and I sware to him by the LORD, saying, I will not put thee to death with the sword. |
| ועתה֙ אל־תנק֔הו כ֛י א֥יש חכ֖ם א֑תה ויֽדעת֙ א֣ת אש֣ר תֽעשה־ל֔ו והורדת֧ את־שיבת֛ו בד֖ם שאֽול׃ | 1Kgs 2:9 Now therefore hold him not guiltless: for thou art a wise man, and knowest what thou oughtest to do unto him; but his hoar head bring thou down to the grave with blood. |
| וישכ֥ב דו֖ד עם־אבת֑יו ויקב֖ר בע֥יר דוֽד׃ | 1Kgs 2:10 So David slept with his fathers, and was buried in the city of David. |
| והימ֗ים אש֨ר מל֤ך דוד֙ על־ישרא֔ל ארבע֖ים שנ֑ה בחבר֤ון מלך֙ ש֣בע שנ֔ים ובירושל֣ם מל֔ך שלש֥ים ושל֖ש שנֽים׃ | 1Kgs 2:11 And the days that David reigned over Israel were forty years: seven years reigned he in Hebron, and thirty and three years reigned he in Jerusalem. |
| ושלמ֕ה יש֕ב על־כס֖א דו֣ד אב֑יו ותכ֥ן מלכת֖ו מאֽד׃ | 1Kgs 2:12 Then sat Solomon upon the throne of David his father; and his kingdom was established greatly. |
| ויב֞א אדני֣הו בן־חג֗ית אל־בת־ש֙בע֙ אם־שלמ֔ה ות֖אמר השל֣ום בא֑ך וי֖אמר שלֽום׃ | 1Kgs 2:13 And Adonijah the son of Haggith came to Bathsheba the mother of Solomon. And she said, Comest thou peaceably? And he said, Peaceably. |
| וי֕אמר דב֥ר ל֖י אל֑יך ות֖אמר דבֽר׃ | 1Kgs 2:14 He said moreover, I have somewhat to say unto thee. And she said, Say on. |
| וי֗אמר א֤ת יד֙עת֙ כי־לי֙ הית֣ה המלוכ֔ה ועל֞י ש֧מו כֽל־ישרא֛ל פניה֖ם למל֑ך ותס֤ב המלוכה֙ ותה֣י לאח֔י כ֥י מיהו֖ה ה֥יתה לֽו׃ | 1Kgs 2:15 And he said, Thou knowest that the kingdom was mine, and that all Israel set their faces on me, that I should reign: howbeit the kingdom is turned about, and is become my brother's: for it was his from the LORD. |
| ועת֗ה שאל֤ה אחת֙ אֽנכי֙ שא֣ל מֽאת֔ך אל־תש֖בי את־פנ֑י ות֥אמר אל֖יו דבֽר׃ | 1Kgs 2:16 And now I ask one petition of thee, deny me not. And she said unto him, Say on. |
| וי֗אמר אמרי־נא֙ לשלמ֣ה המ֔לך כ֥י לֽא־יש֖יב את־פנ֑יך ויתן־ל֛י את־אביש֥ג השונמ֖ית לאשֽה׃ | 1Kgs 2:17 And he said, Speak, I pray thee, unto Solomon the king, (for he will not say thee nay,) that he give me Abishag the Shunammite to wife. |
| ות֥אמר בת־ש֖בע ט֑וב אנכ֕י אדב֥ר על֖יך אל־המֽלך׃ | 1Kgs 2:18 And Bathsheba said, Well; I will speak for thee unto the king. |
| ותב֤א בת־ש֙בע֙ אל־המ֣לך שלמ֔ה לדבר־ל֖ו על־אדני֑הו ויקם֩ המ֨לך לקראת֜ה וישת֣חו ל֗ה וי֙שב֙ על־כסא֔ו וי֤שם כסא֙ לא֣ם המ֔לך ות֖שב לֽימינֽו׃ | 1Kgs 2:19 Bathsheba therefore went unto king Solomon, to speak unto him for Adonijah. And the king rose up to meet her, and bowed himself unto her, and sat down on his throne, and caused a seat to be set for the king's mother; and she sat on his right hand. |
| ות֗אמר שאל֨ה אח֤ת קטנה֙ אֽנכי֙ שא֣לת מֽאת֔ך אל־ת֖שב את־פנ֑י ויֽאמר־ל֤ה המ֙לך֙ שאל֣י אמ֔י כ֥י לֽא־אש֖יב את־פנֽיך׃ | 1Kgs 2:20 Then she said, I desire one small petition of thee; I pray thee, say me not nay. And the king said unto her, Ask on, my mother: for I will not say thee nay. |
| ות֕אמר ית֖ן את־אביש֣ג השנמ֑ית לאדני֥הו אח֖יך לאשֽה׃ | 1Kgs 2:21 And she said, Let Abishag the Shunammite be given to Adonijah thy brother to wife. |
| ויען֩ המ֨לך שלמ֜ה וי֣אמר לאמ֗ו ולמה֩ א֨ת שא֜לת את־אביש֤ג השנמית֙ לאד֣ני֔הו ושֽאלי־לו֙ את־המלוכ֔ה כ֛י ה֥וא אח֖י הגד֣ול ממ֑ני ולו֙ ולאבית֣ר הכה֔ן וליוא֖ב בן־צרויֽה׃ | 1Kgs 2:22 And king Solomon answered and said unto his mother, And why dost thou ask Abishag the Shunammite for Adonijah? ask for him the kingdom also; for he is mine elder brother; even for him, and for Abiathar the priest, and for Joab the son of Zeruiah. |
| וישבע֙ המ֣לך שלמ֔ה בֽיהו֖ה לאמ֑ר כ֣ה יֽעשה־ל֤י אלהים֙ וכ֣ה יוס֔יף כ֣י בנפש֔ו דבר֙ אד֣ני֔הו את־הדב֖ר הזֽה׃ | 1Kgs 2:23 Then king Solomon sware by the LORD, saying, God do so to me, and more also, if Adonijah have not spoken this word against his own life. |
| ועת֗ה חי־יהוה֙ אש֣ר הכינ֗ני ויֽושיב֙ני֙ על־כסא֙ דו֣ד אב֔י ואש֧ר עֽשה־ל֛י ב֖ית כאש֣ר דב֑ר כ֣י הי֔ום יומ֖ת אדניֽהו׃ | 1Kgs 2:24 Now therefore, as the LORD liveth, which hath established me, and set me on the throne of David my father, and who hath made me an house, as he promised, Adonijah shall be put to death this day. |
| וישלח֙ המ֣לך שלמ֔ה בי֖ד בני֣הו בן־יהויד֑ע ויפגע־ב֖ו וימֽת׃ | 1Kgs 2:25 And king Solomon sent by the hand of Benaiah the son of Jehoiada; and he fell upon him that he died. |
| ולאבית֨ר הכה֜ן אמ֣ר המ֗לך ענתת֙ ל֣ך על־שד֔יך כ֛י א֥יש מ֖ות א֑תה ובי֨ום הז֜ה ל֣א אמית֗ך כֽי־נש֜את את־אר֨ון אדנ֤י יהוה֙ לפני֙ דו֣ד אב֔י וכ֣י התענ֔ית בכ֥ל אשֽר־התענ֖ה אבֽי׃ | 1Kgs 2:26 And unto Abiathar the priest said the king, Get thee to Anathoth, unto thine own fields; for thou art worthy of death: but I will not at this time put thee to death, because thou barest the ark of the LORD God before David my father, and because thou hast been afflicted in all wherein my father was afflicted. |
| ויג֤רש שלמה֙ את־אבית֔ר מהי֥ות כה֖ן לֽיהו֑ה למלא֙ את־דב֣ר יהו֔ה אש֥ר דב֛ר על־ב֥ית על֖י בשלֽה׃ | 1Kgs 2:27 So Solomon thrust out Abiathar from being priest unto the LORD; that he might fulfil the word of the LORD, which he spake concerning the house of Eli in Shiloh. |
| והשמעה֙ ב֣אה עד־יוא֔ב כ֣י יוא֗ב נטה֙ אחר֣י אדני֔ה ואחר֥י אבשל֖ום ל֣א נט֑ה וי֤נס יואב֙ אל־א֣הל יהו֔ה וֽיחז֖ק בקרנ֥ות המזבֽח׃ | 1Kgs 2:28 Then tidings came to Joab: for Joab had turned after Adonijah, though he turned not after Absalom. And Joab fled unto the tabernacle of the LORD, and caught hold on the horns of the altar. |
| ויג֞ד למ֣לך שלמ֗ה כ֣י נ֤ס יואב֙ אל־א֣הל יהו֔ה והנ֖ה א֣צל המזב֑ח וישל֨ח שלמ֜ה את־בני֧הו בן־יהויד֛ע לאמ֖ר ל֥ך פגע־בֽו׃ | 1Kgs 2:29 And it was told king Solomon that Joab was fled unto the tabernacle of the LORD; and, behold, he is by the altar. Then Solomon sent Benaiah the son of Jehoiada, saying, Go, fall upon him. |
| ויב֨א בני֜הו אל־א֣הל יהו֗ה וי֨אמר אל֜יו כֽה־אמ֤ר המ֙לך֙ צ֔א וי֥אמר׀ ל֖א כ֣י פ֣ה אמ֑ות וי֨שב בני֤הו את־המ֙לך֙ דב֣ר לאמ֔ר כֽה־דב֥ר יוא֖ב וכ֥ה ענֽני׃ | 1Kgs 2:30 And Benaiah came to the tabernacle of the LORD, and said unto him, Thus saith the king, Come forth. And he said, Nay; but I will die here. And Benaiah brought the king word again, saying, Thus said Joab, and thus he answered me. |
| וי֧אמר ל֣ו המ֗לך עשה֙ כאש֣ר דב֔ר ופגע־ב֖ו וקברת֑ו והסיר֣ת׀ דמ֣י חנ֗ם אשר֙ שפ֣ך יוא֔ב מעל֕י ומע֖ל ב֥ית אבֽי׃ | 1Kgs 2:31 And the king said unto him, Do as he hath said, and fall upon him, and bury him; that thou mayest take away the innocent blood, which Joab shed, from me, and from the house of my father. |
| והשיב֩ יהו֨ה את־דמ֜ו על־ראש֗ו אש֣ר פג֣ע בשנֽי־א֠נשים צדק֨ים וטב֤ים ממ֙נו֙ ויהרג֣ם בח֔רב ואב֥י דו֖ד ל֣א יד֑ע את־אבנ֤ר בן־נר֙ שר־צב֣א ישרא֔ל ואת־עמש֥א בן־י֖תר שר־צב֥א יהודֽה׃ | 1Kgs 2:32 And the LORD shall return his blood upon his own head, who fell upon two men more righteous and better than he, and slew them with the sword, my father David not knowing thereof, to wit, Abner the son of Ner, captain of the host of Israel, and Amasa the son of Jether, captain of the host of Judah. |
| וש֤בו דמיהם֙ בר֣אש יוא֔ב ובר֥אש זרע֖ו לעל֑ם ולדו֡ד ו֠לזרעו ולבית֨ו ולכסא֜ו יהי֥ה של֛ום עד־עול֖ם מע֥ם יהוֽה׃ | 1Kgs 2:33 Their blood shall therefore return upon the head of Joab, and upon the head of his seed for ever: but upon David, and upon his seed, and upon his house, and upon his throne, shall there be peace for ever from the LORD. |
| וי֗על בני֙הו֙ בן־יה֣ויד֔ע ויפגע־ב֖ו וימת֑הו ויקב֥ר בבית֖ו במדבֽר׃ | 1Kgs 2:34 So Benaiah the son of Jehoiada went up, and fell upon him, and slew him: and he was buried in his own house in the wilderness. |
| וית֨ן המ֜לך את־בני֧הו בן־יהויד֛ע תחת֖יו על־הצב֑א ואת־צד֤וק הכהן֙ נת֣ן המ֔לך ת֖חת אביתֽר׃ | 1Kgs 2:35 And the king put Benaiah the son of Jehoiada in his room over the host: and Zadok the priest did the king put in the room of Abiathar. |
| וישל֤ח המ֙לך֙ ויקר֣א לשמע֔י וי֣אמר ל֗ו בֽנה־לך֥ ב֙ית֙ ביר֣ושל֔ם וישבת֖ ש֑ם ולֽא־תצ֥א מש֖ם א֥נה ואֽנה׃ | 1Kgs 2:36 And the king sent and called for Shimei, and said unto him, Build thee an house in Jerusalem, and dwell there, and go not forth thence any whither. |
| והי֣ה׀ בי֣ום צאתך֗ ועֽברת֙ את־נ֣חל קדר֔ון יד֥ע תד֖ע כ֣י מ֣ות תמ֑ות דמך֖ יהי֥ה בראשֽך׃ | 1Kgs 2:37 For it shall be, that on the day thou goest out, and passest over the brook Kidron, thou shalt know for certain that thou shalt surely die: thy blood shall be upon thine own head. |
| וי֨אמר שמע֤י למ֙לך֙ ט֣וב הדב֔ר כאש֤ר דבר֙ אדנ֣י המ֔לך כ֖ן יעש֣ה עבד֑ך וי֧שב שמע֛י בירושל֖ם ימ֥ים רבֽים׃ | 1Kgs 2:38 And Shimei said unto the king, The saying is good: as my lord the king hath said, so will thy servant do. And Shimei dwelt in Jerusalem many days. |
| ויה֗י מקץ֙ של֣ש שנ֔ים ויברח֤ו שנֽי־עבדים֙ לשמע֔י אל־אכ֥יש בֽן־מעכ֖ה מ֣לך ג֑ת ויג֤ידו לשמעי֙ לאמ֔ר הנ֥ה עבד֖יך בגֽת׃ | 1Kgs 2:39 And it came to pass at the end of three years, that two of the servants of Shimei ran away unto Achish son of Maachah king of Gath. And they told Shimei, saying, Behold, thy servants be in Gath. |
| וי֣קם שמע֗י וֽיחבש֙ את־חמר֔ו וי֤לך ג֙תה֙ אל־אכ֔יש לבק֖ש את־עבד֑יו וי֣לך שמע֔י ויב֥א את־עבד֖יו מגֽת׃ | 1Kgs 2:40 And Shimei arose, and saddled his ass, and went to Gath to Achish to seek his servants: and Shimei went, and brought his servants from Gath. |
| ויג֖ד לשלמ֑ה כי־הל֨ך שמע֧י מירושל֛ם ג֖ת וישֽב׃ | 1Kgs 2:41 And it was told Solomon that Shimei had gone from Jerusalem to Gath, and was come again. |
| וישל֨ח המ֜לך ויקר֣א לשמע֗י וי֨אמר אל֜יו הל֧וא השבעת֣יך בֽיהו֗ה ואע֤ד בך֙ לאמ֔ר בי֣ום צאתך֗ והֽלכת֙ א֣נה וא֔נה יד֥ע תד֖ע כ֣י מ֣ות תמ֑ות ות֧אמר אל֛י ט֥וב הדב֖ר שמֽעתי׃ | 1Kgs 2:42 And the king sent and called for Shimei, and said unto him, Did I not make thee to swear by the LORD, and protested unto thee, saying, Know for a certain, on the day thou goest out, and walkest abroad any whither, that thou shalt surely die? and thou saidst unto me, The word that I have heard is good. |
| ומד֕וע ל֣א שמ֔רת א֖ת שבע֣ת יהו֑ה ואת־המצו֖ה אשר־צו֥יתי עלֽיך׃ | 1Kgs 2:43 Why then hast thou not kept the oath of the LORD, and the commandment that I have charged thee with? |
| וי֨אמר המ֜לך אל־שמע֗י את֤ה יד֙עת֙ א֣ת כל־הרע֗ה אש֤ר ידע֙ לב֣בך֔ אש֥ר עש֖ית לדו֣ד אב֑י והש֧יב יהו֛ה את־רעתך֖ בראשֽך׃ | 1Kgs 2:44 The king said moreover to Shimei, Thou knowest all the wickedness which thine heart is privy to, that thou didst to David my father: therefore the LORD shall return thy wickedness upon thine own head; |
| והמ֥לך שלמ֖ה בר֑וך וכס֣א דו֗ד יהי֥ה נכ֛ון לפנ֥י יהו֖ה עד־עולֽם׃ | 1Kgs 2:45 And king Solomon shall be blessed, and the throne of David shall be established before the LORD for ever. |
| ויצ֣ו המ֗לך את־בני֙הו֙ בן־יה֣ויד֔ע ויצ֕א ויפגע־ב֖ו וימ֑ת והממלכ֥ה נכ֖ונה ביד־שלמֽה׃ | 1Kgs 2:46 So the king commanded Benaiah the son of Jehoiada; which went out, and fell upon him, that he died. And the kingdom was established in the hand of Solomon. |