| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Exodus 5 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | שמות |
| ואח֗ר ב֚או מש֣ה ואהר֔ן ויאמר֖ו אל־פרע֑ה כֽה־אמ֤ר יהוה֙ אלה֣י ישרא֔ל שלח֙ את־עמ֔י ויח֥גו ל֖י במדבֽר׃ | Exod 5:1 And afterward Moses and Aaron went in, and told Pharaoh, Thus saith the LORD God of Israel, Let my people go, that they may hold a feast unto me in the wilderness. |
| וי֣אמר פרע֔ה מ֤י יהוה֙ אש֣ר אשמ֣ע בקל֔ו לשל֖ח את־ישרא֑ל ל֤א יד֙עתי֙ את־יהו֔ה וג֥ם את־ישרא֖ל ל֥א אשלֽח׃ | Exod 5:2 And Pharaoh said, Who is the LORD, that I should obey his voice to let Israel go? I know not the LORD, neither will I let Israel go. |
| וי֣אמר֔ו אלה֥י העבר֖ים נקר֣א על֑ינו נ֣לכה נ֡א דרך֩ של֨שת ימ֜ים במדב֗ר ונזבחה֙ לֽיהו֣ה אלה֔ינו פ֨ן־יפגע֔נו בד֖בר א֥ו בחֽרב׃ | Exod 5:3 And they said, The God of the Hebrews hath met with us: let us go, we pray thee, three days' journey into the desert, and sacrifice unto the LORD our God; lest he fall upon us with pestilence, or with the sword. |
| וי֤אמר אלהם֙ מ֣לך מצר֔ים ל֚מה מש֣ה ואהר֔ן תפר֥יעו את־הע֖ם ממֽעש֑יו לכ֖ו לסבלתיכֽם׃ | Exod 5:4 And the king of Egypt said unto them, Wherefore do ye, Moses and Aaron, let the people from their works? get you unto your burdens. |
| וי֣אמר פרע֔ה הן־רב֥ים עת֖ה ע֣ם הא֑רץ והשבת֥ם את֖ם מסבלתֽם׃ | Exod 5:5 And Pharaoh said, Behold, the people of the land now are many, and ye make them rest from their burdens. |
| ויצ֥ו פרע֖ה בי֣ום הה֑וא את־הנגש֣ים בע֔ם ואת־שטר֖יו לאמֽר׃ | Exod 5:6 And Pharaoh commanded the same day the taskmasters of the people, and their officers, saying, |
| ל֣א תאספ֞ון לת֨ת ת֧בן לע֛ם ללב֥ן הלבנ֖ים כתמ֣ול שלש֑ם ה֚ם יֽלכ֔ו וקשש֥ו לה֖ם תֽבן׃ | Exod 5:7 Ye shall no more give the people straw to make brick, as heretofore: let them go and gather straw for themselves. |
| ואת־מתכ֨נת הלבנ֜ים אש֣ר הם֩ עש֨ים תמ֤ול שלשם֙ תש֣ימו עליה֔ם ל֥א תגרע֖ו ממ֑נו כֽי־נרפ֣ים ה֔ם על־כ֗ן ה֤ם צֽעקים֙ לאמ֔ר נלכ֖ה נזבח֥ה לאלהֽינו׃ | Exod 5:8 And the tale of the bricks, which they did make heretofore, ye shall lay upon them; ye shall not diminish ought thereof: for they be idle; therefore they cry, saying, Let us go and sacrifice to our God. |
| תכב֧ד העבד֛ה על־האנש֖ים ויעשו־ב֑ה ואל־ישע֖ו בדברי־שֽקר׃ | Exod 5:9 Let there more work be laid upon the men, that they may labour therein; and let them not regard vain words. |
| וי֨צא֜ו נגש֤י העם֙ וש֣טר֔יו ויאמר֥ו אל־הע֖ם לאמ֑ר כ֚ה אמ֣ר פרע֔ה אינ֛ני נת֥ן לכ֖ם תֽבן׃ | Exod 5:10 And the taskmasters of the people went out, and their officers, and they spake to the people, saying, Thus saith Pharaoh, I will not give you straw. |
| את֗ם לכ֨ו קח֤ו לכם֙ ת֔בן מאש֖ר תמצ֑או כ֣י א֥ין נגר֛ע מעבדתכ֖ם דבֽר׃ | Exod 5:11 Go ye, get you straw where ye can find it: yet not ought of your work shall be diminished. |
| וי֥פץ הע֖ם בכל־א֣רץ מצר֑ים לקש֥ש ק֖ש לתֽבן׃ | Exod 5:12 So the people were scattered abroad throughout all the land of Egypt to gather stubble instead of straw. |
| והנגש֖ים אצ֣ים לאמ֑ר כל֤ו מעשיכם֙ דבר־י֣ום ביומ֔ו כאש֖ר בהי֥ות התֽבן׃ | Exod 5:13 And the taskmasters hasted them, saying, Fulfil your works, your daily tasks, as when there was straw. |
| ויכ֗ו שֽטרי֙ בנ֣י ישרא֔ל אשר־ש֣מו עלה֔ם נגש֥י פרע֖ה לאמ֑ר מד֡וע לא֩ כלית֨ם חקכ֤ם ללבן֙ כתמ֣ול שלש֔ם גם־תמ֖ול גם־היֽום׃ | Exod 5:14 And the officers of the children of Israel, which Pharaoh's taskmasters had set over them, were beaten, and demanded, Wherefore have ye not fulfilled your task in making brick both yesterday and to day, as heretofore? |
| ויב֗או שֽטרי֙ בנ֣י ישרא֔ל ויצעק֥ו אל־פרע֖ה לאמ֑ר ל֧מה תעש֦ה כ֖ה לעבדֽיך׃ | Exod 5:15 Then the officers of the children of Israel came and cried unto Pharaoh, saying, Wherefore dealest thou thus with thy servants? |
| ת֗בן א֤ין נתן֙ לעבד֔יך ולבנ֛ים אמר֥ים ל֖נו עש֑ו והנ֧ה עבד֛יך מכ֖ים וחט֥את עמֽך׃ | Exod 5:16 There is no straw given unto thy servants, and they say to us, Make brick: and, behold, thy servants are beaten; but the fault is in thine own people. |
| וי֛אמר נרפ֥ים את֖ם נרפ֑ים על־כן֙ את֣ם אֽמר֔ים נלכ֖ה נזבח֥ה לֽיהוֽה׃ | Exod 5:17 But he said, Ye are idle, ye are idle: therefore ye say, Let us go and do sacrifice to the LORD. |
| ועתה֙ לכ֣ו עבד֔ו ות֖בן לא־ינת֣ן לכ֑ם ות֥כן לבנ֖ים תתֽנו׃ | Exod 5:18 Go therefore now, and work; for there shall no straw be given you, yet shall ye deliver the tale of bricks. |
| וירא֞ו שֽטר֧י בנֽי־ישרא֛ל את֖ם בר֣ע לאמ֑ר לא־תגרע֥ו מלבניכ֖ם דבר־י֥ום ביומֽו׃ | Exod 5:19 And the officers of the children of Israel did see that they were in evil case, after it was said, Ye shall not minish ought from your bricks of your daily task. |
| וֽיפגעו֙ את־מש֣ה ואֽת־אהר֔ן נצב֖ים לקראת֑ם בצאת֖ם מא֥ת פרעֽה׃ | Exod 5:20 And they met Moses and Aaron, who stood in the way, as they came forth from Pharaoh: |
| ויאמר֣ו אלה֔ם י֧רא יהו֛ה עליכ֖ם וישפ֑ט אש֧ר הבאשת֣ם את־ריח֗נו בעינ֤י פרעה֙ ובעינ֣י עבד֔יו לֽתת־ח֥רב ביד֖ם להרגֽנו׃ | Exod 5:21 And they said unto them, The LORD look upon you, and judge; because ye have made our savour to be abhorred in the eyes of Pharaoh, and in the eyes of his servants, to put a sword in their hand to slay us. |
| וי֧שב מש֛ה אל־יהו֖ה ויאמ֑ר אדנ֗י למ֤ה הרע֙תה֙ לע֣ם הז֔ה ל֥מה ז֖ה שלחתֽני׃ | Exod 5:22 And Moses returned unto the LORD, and said, LORD, wherefore hast thou so evil entreated this people? why is it that thou hast sent me? |
| ומא֞ז ב֤אתי אל־פרעה֙ לדב֣ר בשמ֔ך הר֖ע לע֣ם הז֑ה והצ֥ל לא־הצ֖לת את־עמֽך׃ | Exod 5:23 For since I came to Pharaoh to speak in thy name, he hath done evil to this people; neither hast thou delivered thy people at all. |