| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Zechariah 2 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | זכריה |
| ואשא את־עיני וארא והנה ארבע קרנות׃ | Zech 2:1 [KJV 1:18] Then lifted I up mine eyes, and saw, and behold four horns. |
| ואמר אל־המלאך הדבר בי מה־אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את־יהודה את־ישראל וירושלם׃ | Zech 2:2 [KJV 1:19] And I said unto the angel that talked with me, What be these? And he answered me, These are the horns which have scattered Judah, Israel, and Jerusalem. |
| ויראני יהוה ארבעה חרשים׃ | Zech 2:3 [KJV 1:20] And the LORD shewed me four carpenters. |
| ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר־זרו את־יהודה כפי־איש לא־נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את־קרנות הגוים הנשאים קרן אל־ארץ יהודה לזרותה׃ | Zech 2:4 [KJV 1:21] Then said I, What come these to do? And he spake, saying, These are the horns which have scattered Judah, so that no man did lift up his head: but these are come to fray them, to cast out the horns of the Gentiles, which lifted up their horn over the land of Judah to scatter it. |
| ואשא עיני וארא והנה־איש ובידו חבל מדה׃ | Zech 2:5 [KJV 2:1] I lifted up mine eyes again, and looked, and behold a man with a measuring line in his hand. |
| ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את־ירושלם לראות כמה־רחבה וכמה ארכה׃ | Zech 2:6 [KJV 2:2] Then said I, Whither goest thou? And he said unto me, To measure Jerusalem, to see what is the breadth thereof, and what is the length thereof. |
| והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ | Zech 2:7 [KJV 2:3] And, behold, the angel that talked with me went forth, and another angel went out to meet him, |
| ויאמר אלו רץ דבר אל־הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ | Zech 2:8 [KJV 2:4] And said unto him, Run, speak to this young man, saying, Jerusalem shall be inhabited as towns without walls for the multitude of men and cattle therein: |
| ואני אהיה־לה נאם־יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ | Zech 2:9 [KJV 2:5] For I, saith the LORD, will be unto her a wall of fire round about, and will be the glory in the midst of her. |
| הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם־יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם־יהוה׃ | Zech 2:10 [KJV 2:6] Ho, ho, come forth, and flee from the land of the north, saith the LORD: for I have spread you abroad as the four winds of the heaven, saith the LORD. |
| הוי ציון המלטי יושבת בת־בבל׃ | Zech 2:11 [KJV 2:7] Deliver thyself, O Zion, that dwellest with the daughter of Babylon. |
| כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל־הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ | Zech 2:12 [KJV 2:8] For thus saith the LORD of hosts; After the glory hath he sent me unto the nations which spoiled you: for he that toucheth you toucheth the apple of his eye. |
| כי הנני מניף את־ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי־יהוה צבאות שלחני׃ | Zech 2:13 [KJV 2:9] For, behold, I will shake mine hand upon them, and they shall be a spoil to their servants: and ye shall know that the LORD of hosts hath sent me. |
| רני ושמחי בת־ציון כי הנני־בא ושכנתי בתוכך נאם־יהוה׃ | Zech 2:14 [KJV 2:10] Sing and rejoice, O daughter of Zion: for, lo, I come, and I will dwell in the midst of thee, saith the LORD. |
| ונלוו גוים רבים אל־יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי־יהוה צבאות שלחני אליך׃ | Zech 2:15 [KJV 2:11] And many nations shall be joined to the LORD in that day, and shall be my people: and I will dwell in the midst of thee, and thou shalt know that the LORD of hosts hath sent me unto thee. |
| ונחל יהוה את־יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ | Zech 2:16 [KJV 2:12] And the LORD shall inherit Judah his portion in the holy land, and shall choose Jerusalem again. |
| הס כל־בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ | Zech 2:17 [KJV 2:13] Be silent, O all flesh, before the LORD: for he is raised up out of his holy habitation. |