| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Daniel 2 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | דניאל |
| ובשנ֣ת שת֗ים למלכות֙ נבֽכדנצ֔ר חל֥ם נבֽכדנצ֖ר חלמ֑ות ותתפ֣עם רוח֔ו ושנת֖ו נהית֥ה עלֽיו׃ | Dan 2:1 And in the second year of the reign of Nebuchadnezzar Nebuchadnezzar dreamed dreams, wherewith his spirit was troubled, and his sleep brake from him. |
| וי֣אמר ה֠מלך לקר֨א לֽחרטמ֜ים ולֽאשפ֗ים ולֽמכשפים֙ ולכשד֔ים להג֥יד למ֖לך חלמת֑יו ויב֕או ויֽעמד֖ו לפנ֥י המֽלך׃ | Dan 2:2 Then the king commanded to call the magicians, and the astrologers, and the sorcerers, and the Chaldeans, for to shew the king his dreams. So they came and stood before the king. |
| וי֧אמר לה֛ם המ֖לך חל֣ום חל֑מתי ותפ֣עם רוח֔י לד֖עת אֽת־החלֽום׃ | Dan 2:3 And the king said unto them, I have dreamed a dream, and my spirit was troubled to know the dream. |
| וֽידבר֧ו הכשד֛ים למ֖לך ארמ֑ית מלכא֙ לעלמ֣ין חי֔י אמ֥ר חלמ֛א לעבד֖ך ופשר֥א נחוֽא׃ | Dan 2:4 Then spake the Chaldeans to the king in Syriack, O king, live for ever: tell thy servants the dream, and we will shew the interpretation. |
| ענ֤ה מלכא֙ ואמ֣ר לכשדא֔י מלת֖א מנ֣י אזד֑א ה֣ן ל֤א תהֽודעונ֙ני֙ חלמ֣א ופשר֔ה הדמין֙ תתעבד֔ון ובתיכ֖ון נול֥י יתשמֽון׃ | Dan 2:5 The king answered and said to the Chaldeans, The thing is gone from me: if ye will not make known unto me the dream, with the interpretation thereof, ye shall be cut in pieces, and your houses shall be made a dunghill. |
| וה֨ן חלמ֤א ופשרה֙ תֽהחו֔ן מתנ֤ן ונבזבה֙ ויק֣ר שג֔יא תקבל֖ון מן־קדמ֑י לה֕ן חלמ֥א ופשר֖ה החוֽני׃ | Dan 2:6 But if ye shew the dream, and the interpretation thereof, ye shall receive of me gifts and rewards and great honour: therefore shew me the dream, and the interpretation thereof. |
| ענ֥ו תנינ֖ות ואמר֑ין מלכ֕א חלמ֛א יאמ֥ר לעבד֖והי ופשר֥ה נהחוֽה׃ | Dan 2:7 They answered again and said, Let the king tell his servants the dream, and we will shew the interpretation of it. |
| ענ֤ה מלכא֙ ואמ֔ר מן־יציב֙ יד֣ע אנ֔ה ד֥י עדנ֖א אנת֣ון זבנ֑ין כל־קבל֙ ד֣י חזית֔ון ד֥י אזד֖א מנ֥י מלתֽא׃ | Dan 2:8 The king answered and said, I know of certainty that ye would gain the time, because ye see the thing is gone from me. |
| ד֣י הן־חלמא֩ ל֨א תהֽודענ֜ני חדה־ה֣יא דֽתכ֗ון ומל֨ה כדב֤ה ושחיתה֙ הזדמנתון֙ למאמ֣ר קֽדמ֔י ע֛ד ד֥י עדנ֖א ישתנ֑א לה֗ן חלמא֙ אמ֣רו ל֔י וֽאנד֕ע ד֥י פשר֖ה תהחונֽני׃ | Dan 2:9 But if ye will not make known unto me the dream, there is but one decree for you: for ye have prepared lying and corrupt words to speak before me, till the time be changed: therefore tell me the dream, and I shall know that ye can shew me the interpretation thereof. |
| ענ֨ו כשדא֤י קדם־מלכא֙ וא֣מר֔ין לֽא־אית֤י אנש֙ על־יבשת֔א ד֚י מל֣ת מלכ֔א יוכ֖ל להחוי֑ה כל־קב֗ל ד֚י כל־מ֙לך֙ ר֣ב ושל֔יט מל֤ה כדנה֙ ל֣א שא֔ל לכל־חרט֖ם ואש֥ף וכשדֽי׃ | Dan 2:10 The Chaldeans answered before the king, and said, There is not a man upon the earth that can shew the king's matter: therefore there is no king, lord, nor ruler, that asked such things at any magician, or astrologer, or Chaldean. |
| ומלת֨א דֽי־מלכ֤ה שאל֙ יקיר֔ה ואחרן֙ ל֣א אית֔י ד֥י יחונ֖ה קד֣ם מלכ֑א לה֣ן אלה֔ין ד֚י מד֣רה֔ון עם־בשר֖א ל֥א איתֽוהי׃ | Dan 2:11 And it is a rare thing that the king requireth, and there is none other that can shew it before the king, except the gods, whose dwelling is not with flesh. |
| כל־קב֣ל דנ֔ה מלכ֕א בנ֖ס וקצ֣ף שג֑יא ואמר֙ לה֣ובד֔ה לכ֖ל חכימ֥י בבֽל׃ | Dan 2:12 For this cause the king was angry and very furious, and commanded to destroy all the wise men of Babylon. |
| ודת֣א נפק֔ת וחכֽימי֖א מֽתקטל֑ין ובע֛ו דני֥אל וחבר֖והי להתקטלֽה׃ | Dan 2:13 And the decree went forth that the wise men should be slain; and they sought Daniel and his fellows to be slain. |
| באד֣ין דני֗אל התיב֙ עט֣א וטע֔ם לארי֕וך רב־טבחי֖א ד֣י מלכ֑א ד֚י נפ֣ק לקטל֔ה לחכימ֖י בבֽל׃ | Dan 2:14 Then Daniel answered with counsel and wisdom to Arioch the captain of the king's guard, which was gone forth to slay the wise men of Babylon: |
| ענ֣ה ואמ֗ר לאריוך֙ שליט֣א דֽי־מלכ֔א על־מ֥ה דת֛א מהחצפ֖ה מן־קד֣ם מלכ֑א אד֣ין מלת֔א הוד֥ע ארי֖וך לדניֽאל׃ | Dan 2:15 He answered and said to Arioch the king's captain, Why is the decree so hasty from the king? Then Arioch made the thing known to Daniel. |
| וד֣ני֔אל ע֖ל ובע֣ה מן־מלכ֑א ד֚י זמ֣ן ינתן־ל֔ה ופשר֖א להֽחוי֥ה למלכֽא׃ | Dan 2:16 Then Daniel went in, and desired of the king that he would give him time, and that he would shew the king the interpretation. |
| אד֥ין דֽני֖אל לבית֣ה אז֑ל ו֠לחנניה מֽישא֧ל ועזרי֛ה חבר֖והי מלת֥א הודֽע׃ | Dan 2:17 Then Daniel went to his house, and made the thing known to Hananiah, Mishael, and Azariah, his companions: |
| ורחמ֗ין למבעא֙ מן־קדם֙ אל֣ה שמי֔א על־רז֖ה דנ֑ה ד֣י ל֤א יהֽבדון֙ דני֣אל וחבר֔והי עם־שא֖ר חכימ֥י בבֽל׃ | Dan 2:18 That they would desire mercies of the God of heaven concerning this secret; that Daniel and his fellows should not perish with the rest of the wise men of Babylon. |
| אד֗ין לדני֛אל בחזו֥א דֽי־לילי֖א רז֣ה גל֑י אד֙ין֙ דֽני֔אל בר֖ך לאל֥ה שמיֽא׃ | Dan 2:19 Then was the secret revealed unto Daniel in a night vision. Then Daniel blessed the God of heaven. |
| ענ֤ה דֽניאל֙ ואמ֔ר להו֨א שמ֤ה דֽי־אלהא֙ מבר֔ך מן־עלמ֖א וע֣ד־עלמ֑א ד֧י חכמת֛א וגבורת֖א ד֥י לֽה־הֽיא׃ | Dan 2:20 Daniel answered and said, Blessed be the name of God for ever and ever: for wisdom and might are his: |
| ו֠הוא מהשנ֤א עדניא֙ וזמני֔א מהעד֥ה מלכ֖ין ומהק֣ים מלכ֑ין יה֤ב חכמתא֙ לחכימ֔ין ומנדע֖א לידע֥י בינֽה׃ | Dan 2:21 And he changeth the times and the seasons: he removeth kings, and setteth up kings: he giveth wisdom unto the wise, and knowledge to them that know understanding: |
| ה֛וא גל֥א עמיקת֖א ומסתרת֑א ידע֙ מ֣ה בחשוכ֔א ונהור֖א עמ֥ה שרֽא׃ | Dan 2:22 He revealeth the deep and secret things: he knoweth what is in the darkness, and the light dwelleth with him. |
| ל֣ך׀ אל֣ה אבהת֗י מהוד֤א ומשבח֙ אנ֔ה ד֧י חכמת֛א וגבורת֖א יה֣בת ל֑י וכע֤ן הֽודעת֙ני֙ דֽי־בע֣ינא מנ֔ך דֽי־מל֥ת מלכ֖א הודעתֽנא׃ | Dan 2:23 I thank thee, and praise thee, O thou God of my fathers, who hast given me wisdom and might, and hast made known unto me now what we desired of thee: for thou hast now made known unto us the king's matter. |
| כל־קב֣ל דנ֗ה דֽניאל֙ ע֣ל על־ארי֔וך ד֚י מנ֣י מלכ֔א להובד֖ה לחכימ֣י בב֑ל אז֣ל׀ וכ֣ן אמר־ל֗ה לחכימ֤י בבל֙ אל־תהוב֔ד הע֙לני֙ קד֣ם מלכ֔א ופשר֖א למלכ֥א אחוֽא׃ | Dan 2:24 Therefore Daniel went in unto Arioch, whom the king had ordained to destroy the wise men of Babylon: he went and said thus unto him; Destroy not the wise men of Babylon: bring me in before the king, and I will shew unto the king the interpretation. |
| אד֤ין אריוך֙ בהתבהל֔ה הנע֥ל לדני֖אל קד֣ם מלכ֑א וכ֣ן אמר־ל֗ה דֽי־השכ֤חת גבר֙ מן־בנ֤י גֽלותא֙ ד֣י יה֔וד ד֥י פשר֖א למלכ֥א יהודֽע׃ | Dan 2:25 Then Arioch brought in Daniel before the king in haste, and said thus unto him, I have found a man of the captives of Judah, that will make known unto the king the interpretation. |
| ענ֤ה מלכא֙ ואמ֣ר לדני֔אל ד֥י שמ֖ה בלטשאצ֑ר הֽאית֣ך כה֗ל להודעת֛ני חלמ֥א דֽי־חז֖ית ופשרֽה׃ | Dan 2:26 The king answered and said to Daniel, whose name was Belteshazzar, Art thou able to make known unto me the dream which I have seen, and the interpretation thereof? |
| ענ֧ה דני֛אל קד֥ם מלכ֖א ואמ֑ר רזה֙ דֽי־מלכ֣א שא֔ל ל֧א חכימ֣ין אֽשפ֗ין חרטמין֙ גזר֔ין יכל֖ין להֽחוי֥ה למלכֽא׃ | Dan 2:27 Daniel answered in the presence of the king, and said, The secret which the king hath demanded cannot the wise men, the astrologers, the magicians, the soothsayers, shew unto the king; |
| בר֡ם אית֞י אל֤ה בשמיא֙ גל֣א רז֔ין והוד֗ע למלכא֙ נבֽוכדנצ֔ר מ֛ה ד֥י להו֖א באחר֣ית יומי֑א חלמ֨ך וחזו֥י ראש֛ך עֽל־משכב֖ך דנ֥ה הֽוא׃ | Dan 2:28 But there is a God in heaven that revealeth secrets, and maketh known to the king Nebuchadnezzar what shall be in the latter days. Thy dream, and the visions of thy head upon thy bed, are these; |
| א֣נת מלכ֗א רעיונך֙ על־משכב֣ך סל֔קו מ֛ה ד֥י להו֖א אחר֣י דנ֑ה וגל֧א רזי֛א הודע֖ך מה־ד֥י להוֽא׃ | Dan 2:29 As for thee, O king, thy thoughts came into thy mind upon thy bed, what should come to pass hereafter: and he that revealeth secrets maketh known to thee what shall come to pass. |
| ואנ֗ה ל֤א בחכמה֙ דֽי־אית֥י בי֙ מן־כל־חיי֔א רז֥א דנ֖ה גל֣י ל֑י לה֗ן על־דברת֙ ד֤י פשרא֙ למלכ֣א יהודע֔ון ורעיונ֥י לבב֖ך תנדֽע׃ | Dan 2:30 But as for me, this secret is not revealed to me for any wisdom that I have more than any living, but for their sakes that shall make known the interpretation to the king, and that thou mightest know the thoughts of thy heart. |
| א֣נת מלכ֗א חז֤ה הו֙ית֙ ואל֨ו צל֥ם חד֙ שג֔יא צלמ֨א דכ֥ן ר֛ב וזיו֥ה ית֖יר קא֣ם לקבל֑ך ורו֖ה דחֽיל׃ | Dan 2:31 Thou, O king, sawest, and behold a great image. This great image, whose brightness was excellent, stood before thee; and the form thereof was terrible. |
| ה֣וא צלמ֗א ראשה֙ דֽי־דה֣ב ט֔ב חד֥והי ודרע֖והי ד֣י כס֑ף מע֥והי וירכת֖ה ד֥י נחֽש׃ | Dan 2:32 This image's head was of fine gold, his breast and his arms of silver, his belly and his thighs of brass, |
| שק֖והי ד֣י פרז֑ל רגל֕והי מנהין֙ ד֣י פרז֔ל ומנה֖ין ד֥י חסֽף׃ | Dan 2:33 His legs of iron, his feet part of iron and part of clay. |
| חז֣ה הו֗ית ע֠ד ד֣י התגז֤רת א֙בן֙ די־ל֣א ביד֔ין ומח֤ת לצלמא֙ על־רגל֔והי ד֥י פרזל֖א וחספ֑א והד֖קת המֽון׃ | Dan 2:34 Thou sawest till that a stone was cut out without hands, which smote the image upon his feet that were of iron and clay, and brake them to pieces. |
| באד֣ין ד֣קו כחד֡ה פרזלא֩ חספ֨א נחש֜א כספ֣א ודהב֗א והוו֙ כע֣ור מן־אדרי־ק֔יט ונש֤א המון֙ רוח֔א וכל־את֖ר לא־השתכ֣ח לה֑ון ואבנ֣א׀ דֽי־מח֣ת לצלמ֗א הו֛ת לט֥ור ר֖ב ומל֥ת כל־ארעֽא׃ | Dan 2:35 Then was the iron, the clay, the brass, the silver, and the gold, broken to pieces together, and became like the chaff of the summer threshingfloors; and the wind carried them away, that no place was found for them: and the stone that smote the image became a great mountain, and filled the whole earth. |
| דנ֣ה חלמ֔א ופשר֖ה נאמ֥ר קדם־מלכֽא׃ | Dan 2:36 This is the dream; and we will tell the interpretation thereof before the king. |
| א֣נת מלכ֔א מ֖לך מלכי֑א ד֚י אל֣ה שמי֔א מלכות֥א חסנ֛א ותקפ֥א וֽיקר֖א יהב־לֽך׃ | Dan 2:37 Thou, O king, art a king of kings: for the God of heaven hath given thee a kingdom, power, and strength, and glory. |
| ובכל־ד֣י דֽיר֣ין בֽני־א֠נשא חיו֨ת בר֤א ועוף־שמיא֙ יה֣ב ביד֔ך והשלט֖ך בכלה֑ון אנת־ה֔וא ראש֖ה ד֥י דהבֽא׃ | Dan 2:38 And wheresoever the children of men dwell, the beasts of the field and the fowls of the heaven hath he given into thine hand, and hath made thee ruler over them all. Thou art this head of gold. |
| ובתר֗ך תק֛ום מלכ֥ו אחר֖י אר֣עא מנ֑ך ומלכ֨ו תליתא֤ה אחרי֙ ד֣י נחש֔א ד֥י תשל֖ט בכל־ארעֽא׃ | Dan 2:39 And after thee shall arise another kingdom inferior to thee, and another third kingdom of brass, which shall bear rule over all the earth. |
| ומלכו֙ רב֣יעא֔ה תהו֥א תקיפ֖ה כפרזל֑א כל־קב֗ל ד֤י פרזלא֙ מהד֤ק וחשל֙ כ֔לא וֽכפרזל֛א דֽי־מרע֥ע כל־אל֖ין תד֥ק ותרֽע׃ | Dan 2:40 And the fourth kingdom shall be strong as iron: forasmuch as iron breaketh in pieces and subdueth all things: and as iron that breaketh all these, shall it break in pieces and bruise. |
| ודֽי־חז֜יתה רגלי֣א ואצבעת֗א מנה֞ן חס֤ף דֽי־פחר֙ ומנה֣ין פרז֔ל מלכ֤ו פליגה֙ תהו֔ה ומן־נצבת֥א ד֥י פרזל֖א לֽהוא־ב֑ה כל־קבל֙ ד֣י חז֔יתה פ֨רזל֔א מער֖ב בחס֥ף טינֽא׃ | Dan 2:41 And whereas thou sawest the feet and toes, part of potters' clay, and part of iron, the kingdom shall be divided; but there shall be in it of the strength of the iron, forasmuch as thou sawest the iron mixed with miry clay. |
| ואצבעת֙ רגלי֔א מנה֥ין פרז֖ל ומנה֣ין חס֑ף מן־קצ֤ת מלכותא֙ תהו֣ה תקיפ֔ה ומנ֖ה תהו֥ה תבירֽה׃ | Dan 2:42 And as the toes of the feet were part of iron, and part of clay, so the kingdom shall be partly strong, and partly broken. |
| וד֣י חז֗ית פרזלא֙ מערב֙ בחס֣ף טינ֔א מתערב֤ין להון֙ בזר֣ע אנש֔א ולֽא־להו֥ן דבק֖ין דנ֣ה עם־דנ֑ה הֽא־כד֣י פרזל֔א ל֥א מתער֖ב עם־חספֽא׃ | Dan 2:43 And whereas thou sawest iron mixed with miry clay, they shall mingle themselves with the seed of men: but they shall not cleave one to another, even as iron is not mixed with clay. |
| וֽביומיה֞ון ד֧י מלכי֣א אנ֗ון יקים֩ אל֨ה שמי֤א מלכו֙ ד֤י לעלמין֙ ל֣א תתחב֔ל ומ֨לכות֔ה לע֥ם אחר֖ן ל֣א תשתב֑ק תד֤ק ותסיף֙ כל־אל֣ין מלכות֔א וה֖יא תק֥ום לעלמיֽא׃ | Dan 2:44 And in the days of these kings shall the God of heaven set up a kingdom, which shall never be destroyed: and the kingdom shall not be left to other people, but it shall break in pieces and consume all these kingdoms, and it shall stand for ever. |
| כל־קב֣ל דֽי־חז֡ית ד֣י מטורא֩ אתגז֨רת א֜בן די־ל֣א ביד֗ין ו֠הדקת פרזל֨א נחש֤א חספא֙ כספ֣א ודהב֔א אל֥ה רב֙ הוד֣ע למלכ֔א מ֛ה ד֥י להו֖א אחר֣י דנ֑ה ויצ֥יב חלמ֖א ומהימ֥ן פשרֽה׃ | Dan 2:45 Forasmuch as thou sawest that the stone was cut out of the mountain without hands, and that it brake in pieces the iron, the brass, the clay, the silver, and the gold; the great God hath made known to the king what shall come to pass hereafter: and the dream is certain, and the interpretation thereof sure. |
| ב֠אדין מלכ֤א נבֽוכדנצר֙ נפ֣ל על־אנפ֔והי ולדני֖אל סג֑ד ומנחה֙ ונ֣יחח֔ין אמ֖ר לנס֥כה לֽה׃ | Dan 2:46 Then the king Nebuchadnezzar fell upon his face, and worshipped Daniel, and commanded that they should offer an oblation and sweet odours unto him. |
| ענה֩ מלכ֨א לדני֜אל ואמ֗ר מן־קשט֙ ד֣י אלהכ֗ון ה֣וא אל֧ה אלה֛ין ומר֥א מלכ֖ין וגל֣ה רז֑ין ד֣י יכ֔לת למגל֖א רז֥ה דנֽה׃ | Dan 2:47 The king answered unto Daniel, and said, Of a truth it is, that your God is a God of gods, and a Lord of kings, and a revealer of secrets, seeing thou couldest reveal this secret. |
| אד֨ין מלכ֜א לדני֣אל רב֗י ומתנ֨ן רברב֤ן שגיאן֙ יהב־ל֔ה וה֨שלט֔ה ע֖ל כל־מדינ֣ת בב֑ל ורב־סגנ֔ין ע֖ל כל־חכימ֥י בבֽל׃ | Dan 2:48 Then the king made Daniel a great man, and gave him many great gifts, and made him ruler over the whole province of Babylon, and chief of the governors over all the wise men of Babylon. |
| ודניאל֙ בע֣א מן־מלכ֔א ומנ֗י ע֤ל עבֽידתא֙ ד֚י מדינ֣ת בב֔ל לשדר֥ך מיש֖ך ועב֣ד נג֑ו ודני֖אל בתר֥ע מלכֽא׃ | Dan 2:49 Then Daniel requested of the king, and he set Shadrach, Meshach, and Abednego, over the affairs of the province of Babylon: but Daniel sat in the gate of the king. |