| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Daniel 6 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | דניאל |
| ודרי֙וש֙ מֽדא֔ה קב֖ל מלכות֑א כב֥ר שנ֖ין שת֥ין ותרתֽין׃ | Dan 6:1 [KJV 5:31] And Darius the Median took the kingdom, being about threescore and two years old. |
| שפר֙ קד֣ם דרי֔וש והקים֙ על־מלכות֔א לאחשדרפני֖א מא֣ה ועשר֑ין ד֥י להו֖ן בכל־מלכותֽא׃ | Dan 6:2 [KJV 6:1] It pleased Darius to set over the kingdom an hundred and twenty princes, which should be over the whole kingdom; |
| וע֤לא מנהון֙ סרכ֣ין תלת֔א ד֥י דני֖אל חֽד־מנה֑ון דֽי־להו֞ן אחשדרפני֣א אל֗ין יהב֤ין להון֙ טעמ֔א ומלכ֖א לֽא־להו֥א נזֽק׃ | Dan 6:3 [KJV 6:2] And over these three presidents; of whom Daniel was first: that the princes might give accounts unto them, and the king should have no damage. |
| אד֙ין֙ דני֣אל דנ֔ה הו֣א מתנצ֔ח על־סרכי֖א ואחשדרפני֑א כל־קב֗ל ד֣י ר֤וח יתירא֙ ב֔ה ומלכ֣א עש֔ית להקמות֖ה על־כל־מלכותֽא׃ | Dan 6:4 [KJV 6:3] Then this Daniel was preferred above the presidents and princes, because an excellent spirit was in him; and the king thought to set him over the whole realm. |
| אד֨ין סֽרכי֜א ואחשדרפני֗א הו֨ו בע֧ין על֛ה להשכח֥ה לדני֖אל מצ֣ד מלכות֑א וכל־על֨ה ושחית֜ה לא־יכל֣ין להשכח֗ה כל־קבל֙ דֽי־מהימ֣ן ה֔וא וכל־שלו֙ ושחית֔ה ל֥א השתכ֖חת עלֽוהי׃ | Dan 6:5 [KJV 6:4] Then the presidents and princes sought to find occasion against Daniel concerning the kingdom; but they could find none occasion nor fault; forasmuch as he was faithful, neither was there any error or fault found in him. |
| א֠דין גברי֤א אלך֙ אֽמר֔ין ד֣י ל֧א נהשכ֛ח לדני֥אל דנ֖ה כל־על֑א לה֕ן השכ֥חנֽה על֖והי בד֥ת אלהֽה׃ | Dan 6:6 [KJV 6:5] Then said these men, We shall not find any occasion against this Daniel, except we find it against him concerning the law of his God. |
| א֠דין סרכי֤א ואחשדרפניא֙ אל֔ן הרג֖שו על־מלכ֑א וכן֙ אמר֣ין ל֔ה דרי֥וש מלכ֖א לעלמ֥ין חיֽי׃ | Dan 6:7 [KJV 6:6] Then these presidents and princes assembled together to the king, and said thus unto him, King Darius, live for ever. |
| אתיע֜טו כ֣ל׀ סרכ֣י מלכות֗א סגני֤א וֽאחשדרפניא֙ הדֽברי֣א ופחות֔א לקימ֤ה קים֙ מלכ֔א ולתקפ֖ה אס֑ר ד֣י כל־דֽי־יבע֣ה ב֠עו מן־כל־אל֨ה וֽאנ֜ש עד־יומ֣ין תלת֗ין להן֙ מנ֣ך מלכ֔א יתרמ֕א לג֖ב אריותֽא׃ | Dan 6:8 [KJV 6:7] All the presidents of the kingdom, the governors, and the princes, the counsellors, and the captains, have consulted together to establish a royal statute, and to make a firm decree, that whosoever shall ask a petition of any God or man for thirty days, save of thee, O king, he shall be cast into the den of lions. |
| כע֣ן מלכ֔א תק֥ים אסר֖א ותרש֣ם כתב֑א ד֣י ל֧א להשני֛ה כדת־מד֥י ופר֖ס די־ל֥א תעדֽא׃ | Dan 6:9 [KJV 6:8] Now, O king, establish the decree, and sign the writing, that it be not changed, according to the law of the Medes and Persians, which altereth not. |
| כל־קב֖ל דנ֑ה מלכא֙ דֽרי֔וש רש֥ם כתב֖א ואסרֽא׃ | Dan 6:10 [KJV 6:9] Wherefore king Darius signed the writing and the decree. |
| ו֠דניאל כד֨י יד֜ע דֽי־רש֤ים כתבא֙ ע֣ל לבית֔ה וכו֨ין פתיח֥ן לה֙ בעלית֔ה נ֖גד ירושל֑ם וזמנין֩ תלת֨ה ביומ֜א ה֣וא׀ בר֣ך על־ברכ֗והי ומצל֤א ומודא֙ קד֣ם אלה֔ה כל־קבל֙ דֽי־הו֣א עב֔ד מן־קדמ֖ת דנֽה׃ | Dan 6:11 [KJV 6:10] Now when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house; and his windows being open in his chamber toward Jerusalem, he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime. |
| א֠דין גברי֤א אלך֙ הרג֔שו והשכ֖חו לדני֑אל בע֥א ומתחנ֖ן קד֥ם אלהֽה׃ | Dan 6:12 [KJV 6:11] Then these men assembled, and found Daniel praying and making supplication before his God. |
| ב֠אדין קר֨יבו ואמר֥ין קדם־מלכא֘ על־אס֣ר מלכא֒ הל֧א אס֣ר רש֗מת ד֣י כל־אנ֡ש דֽי־יבעה֩ מן־כל־אל֨ה וֽאנ֜ש עד־יומ֣ין תלת֗ין להן֙ מנ֣ך מלכ֔א יתרמ֕א לג֖וב אריות֑א ענ֨ה מלכ֜א ואמ֗ר יציב֧א מלת֛א כדת־מד֥י ופר֖ס די־ל֥א תעדֽא׃ | Dan 6:13 [KJV 6:12] Then they came near, and spake before the king concerning the king's decree; Hast thou not signed a decree, that every man that shall ask a petition of any God or man within thirty days, save of thee, O king, shall be cast into the den of lions? The king answered and said, The thing is true, according to the law of the Medes and Persians, which altereth not. |
| ב֠אדין ענ֣ו ואמרין֘ קד֣ם מלכא֒ ד֣י דני֡אל די֩ מן־בנ֨י גלות֜א ד֣י יה֗וד לא־ש֨ם על֤ך מלכא֙ טע֔ם ועל־אסר֖א ד֣י רש֑מת וזמנ֤ין תלתה֙ ביומ֔א בע֖א בעותֽה׃ | Dan 6:14 [KJV 6:13] Then answered they and said before the king, That Daniel, which is of the children of the captivity of Judah, regardeth not thee, O king, nor the decree that thou hast signed, but maketh his petition three times a day. |
| אד֨ין מלכ֜א כד֧י מלת֣א שמ֗ע שגיא֙ בא֣ש על֔והי וע֧ל דני֛אל ש֥ם ב֖ל לשיזבות֑ה ועד֙ מֽעל֣י שמש֔א הו֥א משתד֖ר להצלותֽה׃ | Dan 6:15 [KJV 6:14] Then the king, when he heard these words, was sore displeased with himself, and set his heart on Daniel to deliver him: and he laboured till the going down of the sun to deliver him. |
| באד֙ין֙ גברי֣א אל֔ך הרג֖שו על־מלכ֑א ואמר֣ין למלכ֗א ד֤ע מלכא֙ דֽי־דת֙ למד֣י ופר֔ס דֽי־כל־אס֥ר וקי֛ם דֽי־מלכ֥א יהק֖ים ל֥א להשניֽה׃ | Dan 6:16 [KJV 6:15] Then these men assembled unto the king, and said unto the king, Know, O king, that the law of the Medes and Persians is, That no decree nor statute which the king establisheth may be changed. |
| באד֜ין מלכ֣א אמ֗ר והיתיו֙ לד֣ני֔אל ורמ֕ו לגב֖א ד֣י אריות֑א ענ֤ה מלכא֙ ואמ֣ר לדני֔אל אלה֗ך ד֣י א֤נת פֽלֽח־לה֙ בתדיר֔א ה֖וא ישיזבנֽך׃ | Dan 6:17 [KJV 6:16] Then the king commanded, and they brought Daniel, and cast him into the den of lions. Now the king spake and said unto Daniel, Thy God whom thou servest continually, he will deliver thee. |
| והית֙ית֙ א֣בן חד֔ה ושמ֖ת על־פ֣ם גב֑א וחתמ֨ה מלכ֜א בעזקת֗ה ובעזקת֙ רברבנ֔והי ד֛י לא־תשנ֥א צב֖ו בדניֽאל׃ | Dan 6:18 [KJV 6:17] And a stone was brought, and laid upon the mouth of the den; and the king sealed it with his own signet, and with the signet of his lords; that the purpose might not be changed concerning Daniel. |
| א֠דין אז֨ל מלכ֤א להֽיכלה֙ וב֣ת טו֔ת ודחו֖ן לא־הנע֣ל קֽדמ֑והי ושנת֖ה נד֥ת עלֽוהי׃ | Dan 6:19 [KJV 6:18] Then the king went to his palace, and passed the night fasting: neither were instruments of musick brought before him: and his sleep went from him. |
| באד֣ין מלכ֔א בשפרפר֖א יק֣ום בנגה֑א ובה֨תבהל֔ה לגב֥א דֽי־אריות֖א אזֽל׃ | Dan 6:20 [KJV 6:19] Then the king arose very early in the morning, and went in haste unto the den of lions. |
| וכמקרב֣ה לגב֔א לד֣ני֔אל בק֥ל עצ֖יב זע֑ק ענ֨ה מלכ֜א ואמ֣ר לדני֗אל דֽניאל֙ עבד֙ אלה֣א חי֔א אלה֗ך ד֣י א֤נת פֽלֽח־לה֙ בתדיר֔א היכ֥ל לשיזבות֖ך מן־אריותֽא׃ | Dan 6:21 [KJV 6:20] And when he came to the den, he cried with a lamentable voice unto Daniel: and the king spake and said to Daniel, O Daniel, servant of the living God, is thy God, whom thou servest continually, able to deliver thee from the lions? |
| אד֙ין֙ דני֔אל עם־מלכ֖א מל֑ל מלכ֖א לעלמ֥ין חיֽי׃ | Dan 6:22 [KJV 6:21] Then said Daniel unto the king, O king, live for ever. |
| אלה֞י של֣ח מלאכ֗ה וֽסג֛ר פ֥ם אריות֖א ול֣א חבל֑וני כל־קב֗ל ד֤י קֽדמ֙והי֙ זכו֙ השתכ֣חת ל֔י וא֤ף קֽדמך֙ מלכ֔א חבול֖ה ל֥א עבדֽת׃ | Dan 6:23 [KJV 6:22] My God hath sent his angel, and hath shut the lions' mouths, that they have not hurt me: forasmuch as before him innocency was found in me; and also before thee, O king, have I done no hurt. |
| באד֣ין מלכ֗א שגיא֙ טא֣ב על֔והי ולד֣ני֔אל אמ֖ר להנסק֣ה מן־גב֑א והס֨ק דני֜אל מן־גב֗א וכל־חבל֙ לא־השתכ֣ח ב֔ה ד֖י הימ֥ן באלהֽה׃ | Dan 6:24 [KJV 6:23] Then was the king exceedingly glad for him, and commanded that they should take Daniel up out of the den. So Daniel was taken up out of the den, and no manner of hurt was found upon him, because he believed in his God. |
| ואמ֣ר מלכ֗א והית֞יו גברי֤א אלך֙ דֽי־אכ֤לו קרצ֙והי֙ ד֣י דֽני֔אל ולג֤ב אריותא֙ רמ֔ו אנ֖ון בניה֣ון ונשיה֑ון ולֽא־מט֞ו לארע֣ית גב֗א ע֠ד דֽי־של֤טֽו בהון֙ ארי֣ות֔א וכל־גרמיה֖ון הדֽקו׃ | Dan 6:25 [KJV 6:24] And the king commanded, and they brought those men which had accused Daniel, and they cast them into the den of lions, them, their children, and their wives; and the lions had the mastery of them, and brake all their bones in pieces or ever they came at the bottom of the den. |
| באד֜ין באד֜ין דרי֣וש דרי֣וש מלכ֗א מלכ֗א כ֠תב כ֠תב לֽכל־לֽכל־עֽממי֞א עֽממי֞א אמי֧א אמי֧א ולשני֛א ולשני֛א דֽי־דיר֥ין דיר֥ין בכל־ארע֖א בכל־שלמכ֥ון ארע֖א שלמכ֥ון ישגֽא׃ ישגֽא׃ | Dan 6:26 [KJV 6:25] Then king Darius wrote unto all people, nations, and languages, that dwell in all the earth; Peace be multiplied unto you. |
| מן־קדמי֘ ש֣ים טעם֒ ד֣י׀ בכל־שלט֣ן מלכות֗י להו֤ן זיעין֙ וד֣חל֔ין מן־קד֖ם אלה֣ה די־דֽני֑אל די־ה֣וא׀ אלה֣א חי֗א וקים֙ לע֣למ֔ין ומלכותה֙ דֽי־ל֣א תתחב֔ל ושלטנ֖ה עד־סופֽא׃ | Dan 6:27 [KJV 6:26] I make a decree, That in every dominion of my kingdom men tremble and fear before the God of Daniel: for he is the living God, and stedfast for ever, and his kingdom that which shall not be destroyed, and his dominion shall be even unto the end. |
| משיז֣ב ומצ֗ל ועבד֙ את֣ין ותמה֔ין בשמי֖א ובארע֑א ד֚י שיז֣יב לדֽני֔אל מן־י֖ד אריותֽא׃ | Dan 6:28 [KJV 6:27] He delivereth and rescueth, and he worketh signs and wonders in heaven and in earth, who hath delivered Daniel from the power of the lions. |
| ודני֣אל דנ֔ה הצל֖ח במלכ֣ות דרי֑וש ובמלכ֖ות כ֥ורש פרסאֽה׃ | Dan 6:29 [KJV 6:28] So this Daniel prospered in the reign of Darius, and in the reign of Cyrus the Persian. |