| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Chronicles 17 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | דברי הימים א |
| ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל־נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית־יהוה תחת יריעות׃ | 1Chr 17:1 Now it came to pass, as David sat in his house, that David said to Nathan the prophet, Lo, I dwell in an house of cedars, but the ark of the covenant of the LORD remaineth under curtains. |
| ויאמר נתן אל־דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך׃ | 1Chr 17:2 Then Nathan said unto David, Do all that is in thine heart; for God is with thee. |
| ויהי בלילה ההוא ויהי דבר־אלהים אל־נתן לאמר׃ | 1Chr 17:3 And it came to pass the same night, that the word of God came to Nathan, saying, |
| לך ואמרת אל־דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה־לי הבית לשבת׃ | 1Chr 17:4 Go and tell David my servant, Thus saith the LORD, Thou shalt not build me an house to dwell in: |
| כי לא ישבתי בבית מן־היום אשר העליתי את־ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל־אהל וממשכן׃ | 1Chr 17:5 For I have not dwelt in an house since the day that I brought up Israel unto this day; but have gone from tent to tent, and from one tabernacle to another. |
| בכל אשר־התהלכתי בכל־ישראל הדבר דברתי את־אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את־עמי לאמר למה לא־בניתם לי בית ארזים׃ | 1Chr 17:6 Wheresoever I have walked with all Israel, spake I a word to any of the judges of Israel, whom I commanded to feed my people, saying, Why have ye not built me an house of cedars? |
| ועתה כה־תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן־הנוה מן־אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל׃ | 1Chr 17:7 Now therefore thus shalt thou say unto my servant David, Thus saith the LORD of hosts, I took thee from the sheepcote, even from following the sheep, that thou shouldest be ruler over my people Israel: |
| ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את־כל־אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃ | 1Chr 17:8 And I have been with thee whithersoever thou hast walked, and have cut off all thine enemies from before thee, and have made thee a name like the name of the great men that are in the earth. |
| ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא־יוסיפו בני־עולה לבלתו כאשר בראשונה׃ | 1Chr 17:9 Also I will ordain a place for my people Israel, and will plant them, and they shall dwell in their place, and shall be moved no more; neither shall the children of wickedness waste them any more, as at the beginning, |
| ולמימים אשר צויתי שפטים על־עמי ישראל והכנעתי את־כל־אויביך ואגד לך ובית יבנה־לך יהוה׃ | 1Chr 17:10 And since the time that I commanded judges to be over my people Israel. Moreover I will subdue all thine enemies. Furthermore I tell thee that the LORD will build thee an house. |
| והיה כי־מלאו ימיך ללכת עם־אבתיך והקימותי את־זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את־מלכותו׃ | 1Chr 17:11 And it shall come to pass, when thy days be expired that thou must go to be with thy fathers, that I will raise up thy seed after thee, which shall be of thy sons; and I will establish his kingdom. |
| הוא יבנה־לי בית וכננתי את־כסאו עד־עולם׃ | 1Chr 17:12 He shall build me an house, and I will stablish his throne for ever. |
| אני אהיה־לו לאב והוא יהיה־לי לבן וחסדי לא־אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך׃ | 1Chr 17:13 I will be his father, and he shall be my son: and I will not take my mercy away from him, as I took it from him that was before thee: |
| והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד־העולם וכסאו יהיה נכון עד־עולם׃ | 1Chr 17:14 But I will settle him in mine house and in my kingdom for ever: and his throne shall be established for evermore. |
| ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל־דויד׃ | 1Chr 17:15 According to all these words, and according to all this vision, so did Nathan speak unto David. |
| ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי־אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד־הלם׃ | 1Chr 17:16 And David the king came and sat before the LORD, and said, Who am I, O LORD God, and what is mine house, that thou hast brought me hitherto? |
| ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על־בית־עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים׃ | 1Chr 17:17 And yet this was a small thing in thine eyes, O God; for thou hast also spoken of thy servant's house for a great while to come, and hast regarded me according to the estate of a man of high degree, O LORD God. |
| מה־יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את־עבדך ואתה את־עבדך ידעת׃ | 1Chr 17:18 What can David speak more to thee for the honour of thy servant? for thou knowest thy servant. |
| יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל־הגדולה הזאת להדיע את־כל־הגדלות׃ | 1Chr 17:19 O LORD, for thy servant's sake, and according to thine own heart, hast thou done all this greatness, in making known all these great things. |
| יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר־שמענו באזנינו׃ | 1Chr 17:20 O LORD, there is none like thee, neither is there any God beside thee, according to all that we have heard with our ears. |
| ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר־פדית ממצרים גוים׃ | 1Chr 17:21 And what one nation in the earth is like thy people Israel, whom God went to redeem to be his own people, to make thee a name of greatness and terribleness, by driving out nations from before thy people whom thou hast redeemed out of Egypt? |
| ותתן את־עמך ישראל׀ לך לעם עד־עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃ | 1Chr 17:22 For thy people Israel didst thou make thine own people for ever; and thou, LORD, becamest their God. |
| ועתה יהוה הדבר אשר דברת על־עבדך ועל־ביתו יאמן עד־עולם ועשה כאשר דברת׃ | 1Chr 17:23 Therefore now, LORD, let the thing that thou hast spoken concerning thy servant and concerning his house be established for ever, and do as thou hast said. |
| ויאמן ויגדל שמך עד־עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית־דויד עבדך נכון לפניך׃ | 1Chr 17:24 Let it even be established, that thy name may be magnified for ever, saying, The LORD of hosts is the God of Israel, even a God to Israel: and let the house of David thy servant be established before thee. |
| כי׀ אתה אלהי גלית את־אזן עבדך לבנות לו בית על־כן מצא עבדך להתפלל לפניך׃ | 1Chr 17:25 For thou, O my God, hast told thy servant that thou wilt build him an house: therefore thy servant hath found in his heart to pray before thee. |
| ועתה יהוה אתה־הוא האלהים ותדבר על־עבדך הטובה הזאת׃ | 1Chr 17:26 And now, LORD, thou art God, and hast promised this goodness unto thy servant: |
| ועתה הואלת לברך את־בית עבדך להיות לעולם לפניך כי־אתה יהוה ברכת ומברך לעולם׃ | 1Chr 17:27 Now therefore let it please thee to bless the house of thy servant, that it may be before thee for ever: for thou blessest, O LORD, and it shall be blessed for ever. |