| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 2 Chronicles 18 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | דברי הימים ב |
| ויה֧י לֽיהושפ֛ט ע֥שר וכב֖וד לר֑ב ויתחת֖ן לאחאֽב׃ | 2Chr 18:1 Now Jehoshaphat had riches and honour in abundance, and joined affinity with Ahab. |
| וירד֩ לק֨ץ שנ֤ים אל־אחאב֙ לש֣מר֔ון ויֽזבֽח־ל֨ו אחא֜ב צ֤אן ובקר֙ לר֔ב ולע֖ם אש֣ר עמ֑ו ויסית֕הו לעל֖ות אל־רמ֥ות גלעֽד׃ | 2Chr 18:2 And after certain years he went down to Ahab to Samaria. And Ahab killed sheep and oxen for him in abundance, and for the people that he had with him, and persuaded him to go up with him to Ramothgilead. |
| וי֜אמר אחא֣ב מֽלך־ישרא֗ל אל־יהֽושפט֙ מ֣לך יהוד֔ה התל֥ך עמ֖י רמ֣ת גלע֑ד וי֣אמר ל֗ו כמ֤וני כמ֙וך֙ וכעמך֣ עמ֔י ועמך֖ במלחמֽה׃ | 2Chr 18:3 And Ahab king of Israel said unto Jehoshaphat king of Judah, Wilt thou go with me to Ramothgilead? And he answered him, I am as thou art, and my people as thy people; and we will be with thee in the war. |
| וי֥אמר יהושפ֖ט אל־מ֣לך ישרא֑ל דרש־נ֥א כי֖ום את־דב֥ר יהוֽה׃ | 2Chr 18:4 And Jehoshaphat said unto the king of Israel, Enquire, I pray thee, at the word of the LORD to day. |
| ויקב֨ץ מֽלך־ישרא֥ל אֽת־הנבאים֘ ארב֣ע מא֣ות איש֒ וי֣אמר אלה֗ם הנל֞ך אל־רמ֥ת גלע֛ד למלחמ֖ה אם־אחד֑ל ויאמר֣ו על֔ה וית֥ן האלה֖ים בי֥ד המֽלך׃ | 2Chr 18:5 Therefore the king of Israel gathered together of prophets four hundred men, and said unto them, Shall we go to Ramothgilead to battle, or shall I forbear? And they said, Go up; for God will deliver it into the king's hand. |
| וי֙אמר֙ יה֣ושפ֔ט הא֨ין פ֥ה נב֛יא ליהו֖ה ע֑וד ונדרש֖ה מאתֽו׃ | 2Chr 18:6 But Jehoshaphat said, Is there not here a prophet of the LORD besides, that we might enquire of him? |
| וי֣אמר מֽלך־ישרא֣ל׀ אֽל־יהושפ֡ט ע֣וד איש־אח֡ד לדרוש֩ את־יהו֨ה מֽאת֜ו ואנ֣י שנאת֗יהו כֽי־א֠יננו מתנב֨א על֤י לטובה֙ כ֣י כל־ימ֣יו לרע֔ה ה֖וא מיכ֣יהו בן־ימל֑א וי֙אמר֙ יה֣ושפ֔ט אל־יאמ֥ר המ֖לך כֽן׃ | 2Chr 18:7 And the king of Israel said unto Jehoshaphat, There is yet one man, by whom we may enquire of the LORD: but I hate him; for he never prophesied good unto me, but always evil: the same is Micaiah the son of Imla. And Jehoshaphat said, Let not the king say so. |
| ויקרא֙ מ֣לך ישרא֔ל אל־סר֖יס אח֑ד וי֕אמר מה֖ר מיכ֥יהו בן־ימלֽא׃ | 2Chr 18:8 And the king of Israel called for one of his officers, and said, Fetch quickly Micaiah the son of Imla. |
| ומ֣לך ישרא֡ל וֽיהושפ֣ט מֽלך־יהוד֡ה יושבים֩ א֨יש על־כסא֜ו מלבש֤ים בגדים֙ וישב֣ים בג֔רן פ֖תח ש֣ער שמר֑ון וכל־ה֨נביא֔ים מֽתנבא֖ים לפניהֽם׃ | 2Chr 18:9 And the king of Israel and Jehoshaphat king of Judah sat either of them on his throne, clothed in their robes, and they sat in a void place at the entering in of the gate of Samaria; and all the prophets prophesied before them. |
| וי֥עש ל֛ו צדקי֥הו בֽן־כנענ֖ה קרנ֣י ברז֣ל וי֙אמר֙ כֽה־אמ֣ר יהו֔ה בא֛לה תנג֥ח את־אר֖ם עד־כלותֽם׃ | 2Chr 18:10 And Zedekiah the son of Chenaanah had made him horns of iron, and said, Thus saith the LORD, With these thou shalt push Syria until they be consumed. |
| וכל־ה֨נבא֔ים נבא֥ים כ֖ן לאמ֑ר על֞ה רמ֤ת גלעד֙ והצל֔ח ונת֥ן יהו֖ה בי֥ד המֽלך׃ | 2Chr 18:11 And all the prophets prophesied so, saying, Go up to Ramothgilead, and prosper: for the LORD shall deliver it into the hand of the king. |
| והמלא֞ך אשר־הל֣ך׀ לקר֣א למיכ֗יהו דב֤ר אליו֙ לאמ֔ר הנ֞ה דבר֧י הנבא֛ים פֽה־אח֥ד ט֖וב אל־המ֑לך וֽיהי־נ֧א דברך֛ כאח֥ד מה֖ם ודב֥רת טֽוב׃ | 2Chr 18:12 And the messenger that went to call Micaiah spake to him, saying, Behold, the words of the prophets declare good to the king with one assent; let thy word therefore, I pray thee, be like one of their's, and speak thou good. |
| וי֖אמר מיכ֑יהו חי־יהו֕ה כ֛י את־אשר־יאמ֥ר אלה֖י את֥ו אדבֽר׃ | 2Chr 18:13 And Micaiah said, As the LORD liveth, even what my God saith, that will I speak. |
| ויבא֘ אל־המלך֒ וי֨אמר המ֜לך אל֗יו מיכה֙ הנל֞ך אל־רמ֥ת גלע֛ד למלחמ֖ה אם־אחד֑ל וי֙אמר֙ על֣ו והצל֔יחו וינתנ֖ו בידכֽם׃ | 2Chr 18:14 And when he was come to the king, the king said unto him, Micaiah, shall we go to Ramothgilead to battle, or shall I forbear? And he said, Go ye up, and prosper, and they shall be delivered into your hand. |
| וי֤אמר אליו֙ המ֔לך עד־כמ֥ה פעמ֖ים אנ֣י משביע֑ך א֠שר לֽא־תדב֥ר אל֛י רק־אמ֖ת בש֥ם יהוֽה׃ | 2Chr 18:15 And the king said to him, How many times shall I adjure thee that thou say nothing but the truth to me in the name of the LORD? |
| וי֗אמר רא֤יתי את־כל־ישראל֙ נפוצ֣ים על־הֽהר֔ים כצ֕אן אש֥ר אין־לה֖ן רע֑ה וי֤אמר יהוה֙ לֽא־אדנ֣ים לא֔לה יש֥ובו איש־לבית֖ו בשלֽום׃ | 2Chr 18:16 Then he said, I did see all Israel scattered upon the mountains, as sheep that have no shepherd: and the LORD said, These have no master; let them return therefore every man to his house in peace. |
| וי֥אמר מֽלך־ישרא֖ל אל־יהושפ֑ט הלא֙ אמ֣רתי אל֔יך לא־יתנב֥א על֛י ט֖וב כ֥י אם־לרֽע׃ | 2Chr 18:17 And the king of Israel said to Jehoshaphat, Did I not tell thee that he would not prophesy good unto me, but evil? |
| וי֕אמר לכ֖ן שמע֣ו דבר־יהו֑ה רא֤יתי את־יהוה֙ יוש֣ב על־כסא֔ו וכל־צב֤א השמ֙ים֙ עֽמד֔ים על־ימינ֖ו ושמאלֽו׃ | 2Chr 18:18 Again he said, Therefore hear the word of the LORD; I saw the LORD sitting upon his throne, and all the host of heaven standing on his right hand and on his left. |
| וי֣אמר יהו֗ה מ֤י יפתה֙ את־אחא֣ב מֽלך־ישרא֔ל וי֕על ויפ֖ל ברמ֣ות גלע֑ד וי֕אמר ז֚ה אמ֣ר כ֔כה וז֖ה אמ֥ר כֽכה׃ | 2Chr 18:19 And the LORD said, Who shall entice Ahab king of Israel, that he may go up and fall at Ramothgilead? And one spake saying after this manner, and another saying after that manner. |
| ויצ֣א הר֗וח וֽיעמד֙ לפנ֣י יהו֔ה וי֖אמר אנ֣י אפת֑נו וי֧אמר יהו֛ה אל֖יו במֽה׃ | 2Chr 18:20 Then there came out a spirit, and stood before the LORD, and said, I will entice him. And the LORD said unto him, Wherewith? |
| וי֗אמר אצא֙ והי֙יתי֙ לר֣וח ש֔קר בפ֖י כל־נביא֑יו וי֗אמר תפתה֙ וגם־תוכ֔ל צ֖א ועשה־כֽן׃ | 2Chr 18:21 And he said, I will go out, and be a lying spirit in the mouth of all his prophets. And the Lord said, Thou shalt entice him, and thou shalt also prevail: go out, and do even so. |
| ועת֗ה הנ֨ה נת֤ן יהוה֙ ר֣וח ש֔קר בפ֖י נביא֣יך א֑לה וֽיהו֔ה דב֥ר על֖יך רעֽה׃ | 2Chr 18:22 Now therefore, behold, the LORD hath put a lying spirit in the mouth of these thy prophets, and the LORD hath spoken evil against thee. |
| ויגש֙ צדקי֣הו בֽן־כנענ֔ה וי֥ך את־מיכ֖יהו על־הל֑חי וי֗אמר א֣י ז֤ה הד֙רך֙ עב֧ר רֽוח־יהו֛ה מאת֖י לדב֥ר אתֽך׃ | 2Chr 18:23 Then Zedekiah the son of Chenaanah came near, and smote Micaiah upon the cheek, and said, Which way went the Spirit of the LORD from me to speak unto thee? |
| וי֣אמר מיכ֔יהו הנך֥ רא֖ה בי֣ום הה֑וא אש֥ר תב֛וא ח֥דר בח֖דר להחבֽא׃ | 2Chr 18:24 And Micaiah said, Behold, thou shalt see on that day when thou shalt go into an inner chamber to hide thyself. |
| וי֙אמר֙ מ֣לך ישרא֔ל קחו֙ את־מיכ֔יהו והשיב֖הו אל־אמ֣ון שר־הע֑יר ואל־יוא֖ש בן־המֽלך׃ | 2Chr 18:25 Then the king of Israel said, Take ye Micaiah, and carry him back to Amon the governor of the city, and to Joash the king's son; |
| ואמרת֗ם כ֚ה אמ֣ר המ֔לך ש֥ימו ז֖ה ב֣ית הכ֑לא והאכל֜הו ל֤חם ל֙חץ֙ ומ֣ים ל֔חץ ע֖ד שוב֥י בשלֽום׃ | 2Chr 18:26 And say, Thus saith the king, Put this fellow in the prison, and feed him with bread of affliction and with water of affliction, until I return in peace. |
| וי֣אמר מיכ֔יהו אם־ש֤וב תשוב֙ בשל֔ום לא־דב֥ר יהו֖ה ב֑י וי֕אמר שמע֖ו עמ֥ים כלֽם׃ | 2Chr 18:27 And Micaiah said, If thou certainly return in peace, then hath not the LORD spoken by me. And he said, Hearken, all ye people. |
| וי֧על מֽלך־ישרא֛ל וֽיהושפ֥ט מֽלך־יהוד֖ה אל־רמ֥ת גלעֽד׃ | 2Chr 18:28 So the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah went up to Ramothgilead. |
| ויאמר֩ מ֨לך ישרא֜ל אל־יהושפ֗ט התחפש֙ וב֣וא במלחמ֔ה ואת֖ה לב֣ש בגד֑יך ויתחפש֙ מ֣לך ישרא֔ל ויב֖או במלחמֽה׃ | 2Chr 18:29 And the king of Israel said unto Jehoshaphat, I will disguise myself, and I will go to the battle; but put thou on thy robes. So the king of Israel disguised himself; and they went to the battle. |
| ומ֣לך אר֡ם צוה֩ את־שר֨י הר֤כב אשר־לו֙ לאמ֔ר ל֚א תל֣חמ֔ו את־הקט֖ן את־הגד֑ול כ֛י אֽם־את־מ֥לך ישרא֖ל לבדֽו׃ | 2Chr 18:30 Now the king of Syria had commanded the captains of the chariots that were with him, saying, Fight ye not with small or great, save only with the king of Israel. |
| ויה֡י כראות֩ שר֨י הר֜כב את־יהושפ֗ט וה֤מה אֽמרו֙ מ֣לך ישרא֣ל ה֔וא ויס֥בו על֖יו להלח֑ם ויזע֤ק יהֽושפט֙ וֽיהו֣ה עזר֔ו ויסית֥ם אלה֖ים ממֽנו׃ | 2Chr 18:31 And it came to pass, when the captains of the chariots saw Jehoshaphat, that they said, It is the king of Israel. Therefore they compassed about him to fight: but Jehoshaphat cried out, and the LORD helped him; and God moved them to depart from him. |
| ויה֗י כראות֙ שר֣י הר֔כב כ֥י לא־הי֖ה מ֣לך ישרא֑ל ויש֖בו מאחרֽיו׃ | 2Chr 18:32 For it came to pass, that, when the captains of the chariots perceived that it was not the king of Israel, they turned back again from pursuing him. |
| וא֗יש מש֤ך בק֙שת֙ לתמ֔ו ויך֙ את־מ֣לך ישרא֔ל ב֥ין הדבק֖ים וב֣ין השרי֑ן וי֣אמר לֽרכ֗ב הפ֧ך ידך֛ והוצאת֥ני מן־הֽמחנ֖ה כ֥י החלֽיתי׃ | 2Chr 18:33 And a certain man drew a bow at a venture, and smote the king of Israel between the joints of the harness: therefore he said to his chariot man, Turn thine hand, that thou mayest carry me out of the host; for I am wounded. |
| ות֤על המלחמה֙ בי֣ום הה֔וא ומ֣לך ישרא֗ל הי֨ה מעמ֧יד במרכב֛ה נ֥כח אר֖ם עד־הע֑רב וי֕מת לע֖ת ב֥וא השֽמש׃ | 2Chr 18:34 And the battle increased that day: howbeit the king of Israel stayed himself up in his chariot against the Syrians until the even: and about the time of the sun going down he died. |