| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Numbers 14 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | במדבר |
| ותשא֙ כל־ה֣עד֔ה וֽיתנ֖ו את־קול֑ם ויבכ֥ו הע֖ם בל֥ילה ההֽוא׃ | Num 14:1 And all the congregation lifted up their voice, and cried; and the people wept that night. |
| ויל֙נו֙ על־מש֣ה ועֽל־אהר֔ן כ֖ל בנ֣י ישרא֑ל וֽיאמר֨ו אלה֜ם כל־העד֗ה לו־מ֙תנו֙ בא֣רץ מצר֔ים א֛ו במדב֥ר הז֖ה לו־מֽתנו׃ | Num 14:2 And all the children of Israel murmured against Moses and against Aaron: and the whole congregation said unto them, Would God that we had died in the land of Egypt! or would God we had died in this wilderness! |
| ולמ֣ה י֠הוה מב֨יא את֜נו אל־הא֤רץ הזאת֙ לנפ֣ל בח֔רב נש֥ינו וטפ֖נו יהי֣ו לב֑ז הל֧וא ט֦וב ל֖נו ש֥וב מצרֽימה׃ | Num 14:3 And wherefore hath the LORD brought us unto this land, to fall by the sword, that our wives and our children should be a prey? were it not better for us to return into Egypt? |
| ויאמר֖ו א֣יש אל־אח֑יו נתנ֥ה ר֖אש ונש֥ובה מצרֽימה׃ | Num 14:4 And they said one to another, Let us make a captain, and let us return into Egypt. |
| ויפ֥ל מש֛ה ואהר֖ן על־פניה֑ם לפנ֕י כל־קה֥ל עד֖ת בנ֥י ישראֽל׃ | Num 14:5 Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel. |
| ויהוש֣ע בן־נ֗ון וכלב֙ בן־יפנ֔ה מן־התר֖ים את־הא֑רץ קרע֖ו בגדיהֽם׃ | Num 14:6 And Joshua the son of Nun, and Caleb the son of Jephunneh, which were of them that searched the land, rent their clothes: |
| וי֣אמר֔ו אל־כל־עד֥ת בנֽי־ישרא֖ל לאמ֑ר הא֗רץ אש֨ר עב֤רנו בה֙ לת֣ור את֔ה טוב֥ה הא֖רץ מא֥ד מאֽד׃ | Num 14:7 And they spake unto all the company of the children of Israel, saying, The land, which we passed through to search it, is an exceeding good land. |
| אם־חפ֥ץ ב֙נו֙ יהו֔ה והב֤יא את֙נו֙ אל־הא֣רץ הז֔את ונתנ֖ה ל֑נו א֕רץ אשר־ה֛וא זב֥ת חל֖ב ודבֽש׃ | Num 14:8 If the LORD delight in us, then he will bring us into this land, and give it us; a land which floweth with milk and honey. |
| א֣ך בֽיהוה֘ אל־תמרדו֒ ואת֗ם אל־תֽיראו֙ את־ע֣ם הא֔רץ כ֥י לחמ֖נו ה֑ם ס֣ר צל֧ם מעליה֛ם וֽיהו֥ה את֖נו אל־תיראֽם׃ | Num 14:9 Only rebel not ye against the LORD, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us: their defence is departed from them, and the LORD is with us: fear them not. |
| ויֽאמרו֙ כל־ה֣עד֔ה לרג֥ום את֖ם באבנ֑ים וכב֣וד יהו֗ה נראה֙ בא֣הל מוע֔ד אֽל־כל־בנ֖י ישראֽל׃ | Num 14:10 But all the congregation bade stone them with stones. And the glory of the LORD appeared in the tabernacle of the congregation before all the children of Israel. |
| וי֤אמר יהוה֙ אל־מש֔ה עד־א֥נה ינאצ֖ני הע֣ם הז֑ה ועד־א֙נה֙ לא־יאמ֣ינו ב֔י בכל֙ הֽאת֔ות אש֥ר עש֖יתי בקרבֽו׃ | Num 14:11 And the LORD said unto Moses, How long will this people provoke me? and how long will it be ere they believe me, for all the signs which I have shewed among them? |
| אכ֥נו בד֖בר ואורש֑נו ואֽעשה֙ אֽתך֔ לגוי־גד֥ול ועצ֖ום ממֽנו׃ | Num 14:12 I will smite them with the pestilence, and disinherit them, and will make of thee a greater nation and mightier than they. |
| וי֥אמר מש֖ה אל־יהו֑ה ושמע֣ו מצר֔ים כֽי־העל֧ית בכחך֛ את־הע֥ם הז֖ה מקרבֽו׃ | Num 14:13 And Moses said unto the LORD, Then the Egyptians shall hear it, (for thou broughtest up this people in thy might from among them;) |
| ואמר֗ו אל־יושב֘ הא֣רץ הזאת֒ שֽמעו֙ כֽי־את֣ה יהו֔ה בק֖רב הע֣ם הז֑ה אשר־ע֨ין בע֜ין נרא֣ה׀ את֣ה יהו֗ה וענֽנך֙ עמ֣ד עלה֔ם ובעמ֣ד ענ֗ן את֨ה הל֤ך לפניהם֙ יומ֔ם ובעמ֥וד א֖ש לֽילה׃ | Num 14:14 And they will tell it to the inhabitants of this land: for they have heard that thou LORD art among this people, that thou LORD art seen face to face, and that thy cloud standeth over them, and that thou goest before them, by day time in a pillar of a cloud, and in a pillar of fire by night. |
| והמת֛ה את־הע֥ם הז֖ה כא֣יש אח֑ד ואֽמרו֙ הגוי֔ם אשר־שמע֥ו אֽת־שמעך֖ לאמֽר׃ | Num 14:15 Now if thou shalt kill all this people as one man, then the nations which have heard the fame of thee will speak, saying, |
| מבלת֞י יכ֣לת יהו֗ה להביא֙ את־הע֣ם הז֔ה אל־הא֖רץ אשר־נשב֣ע לה֑ם וישחט֖ם במדבֽר׃ | Num 14:16 Because the LORD was not able to bring this people into the land which he sware unto them, therefore he hath slain them in the wilderness. |
| ועת֕ה יגדל־נ֖א כ֣ח אדנ֑י כאש֥ר דב֖רת לאמֽר׃ | Num 14:17 And now, I beseech thee, let the power of my Lord be great, according as thou hast spoken, saying, |
| יהו֗ה א֤רך אפ֙ים֙ ורב־ח֔סד נש֥א עו֖ן ופ֑שע ונקה֙ ל֣א ינק֔ה פק֞ד עו֤ן אבות֙ על־בנ֔ים על־שלש֖ים ועל־רבעֽים׃ | Num 14:18 The LORD is longsuffering, and of great mercy, forgiving iniquity and transgression, and by no means clearing the guilty, visiting the iniquity of the fathers upon the children unto the third and fourth generation. |
| סלֽח־נ֗א לעו֛ן הע֥ם הז֖ה כג֣דל חסד֑ך וכאש֤ר נש֙אתה֙ לע֣ם הז֔ה ממצר֖ים ועד־הֽנה׃ | Num 14:19 Pardon, I beseech thee, the iniquity of this people according unto the greatness of thy mercy, and as thou hast forgiven this people, from Egypt even until now. |
| וי֣אמר יהו֔ה סל֖חתי כדברֽך׃ | Num 14:20 And the LORD said, I have pardoned according to thy word: |
| ואול֖ם חי־א֑ני וימל֥א כבוד־יהו֖ה את־כל־האֽרץ׃ | Num 14:21 But as truly as I live, all the earth shall be filled with the glory of the LORD. |
| כ֣י כל־האנש֗ים הרא֤ים את־כבדי֙ ואת־א֣תת֔י אשר־עש֥יתי במצר֖ים ובמדב֑ר וינס֣ו את֗י ז֚ה ע֣שר פעמ֔ים ול֥א שמע֖ו בקולֽי׃ | Num 14:22 Because all those men which have seen my glory, and my miracles, which I did in Egypt and in the wilderness, and have tempted me now these ten times, and have not hearkened to my voice; |
| אם־יראו֙ את־הא֔רץ אש֥ר נשב֖עתי לאבת֑ם וכל־מנאצ֖י ל֥א יראֽוה׃ | Num 14:23 Surely they shall not see the land which I sware unto their fathers, neither shall any of them that provoked me see it: |
| ועבד֣י כל֗ב ע֣קב הֽית֞ה ר֤וח אח֙רת֙ עמ֔ו וימל֖א אחר֑י והבֽיאת֗יו אל־הא֙רץ֙ אשר־ב֣א ש֔מה וזרע֖ו יורשֽנה׃ | Num 14:24 But my servant Caleb, because he had another spirit with him, and hath followed me fully, him will I bring into the land whereinto he went; and his seed shall possess it. |
| והֽעמלק֥י והֽכנענ֖י יוש֣ב בע֑מק מח֗ר פנ֨ו וסע֥ו לכ֛ם המדב֖ר ד֥רך ים־סֽוף׃ | Num 14:25 (Now the Amalekites and the Canaanites dwelt in the valley.) Tomorrow turn you, and get you into the wilderness by the way of the Red sea. |
| וידב֣ר יהו֔ה אל־מש֥ה ואֽל־אהר֖ן לאמֽר׃ | Num 14:26 And the LORD spake unto Moses and unto Aaron, saying, |
| עד־מת֗י לעד֤ה הֽרעה֙ הז֔את אש֛ר ה֥מה מלינ֖ים על֑י את־תלנ֞ות בנ֣י ישרא֗ל אש֨ר ה֧מה מלינ֛ים על֖י שמֽעתי׃ | Num 14:27 How long shall I bear with this evil congregation, which murmur against me? I have heard the murmurings of the children of Israel, which they murmur against me. |
| אמ֣ר אלה֗ם חי־א֙ני֙ נאם־יהו֔ה אם־ל֕א כאש֥ר דברת֖ם באזנ֑י כ֖ן אֽעש֥ה לכֽם׃ | Num 14:28 Say unto them, As truly as I live, saith the LORD, as ye have spoken in mine ears, so will I do to you: |
| במדב֣ר ה֠זה יפל֨ו פגריכ֜ם וכל־פקדיכם֙ לכל־מספרכ֔ם מב֛ן עשר֥ים שנ֖ה ומ֑עלה אש֥ר הלֽינת֖ם עלֽי׃ | Num 14:29 Your carcases shall fall in this wilderness; and all that were numbered of you, according to your whole number, from twenty years old and upward which have murmured against me. |
| אם־אתם֙ תב֣או אל־הא֔רץ אש֤ר נש֙אתי֙ את־יד֔י לשכ֥ן אתכ֖ם ב֑ה כ֚י אם־כל֣ב בן־יפנ֔ה ויהוש֖ע בן־נֽון׃ | Num 14:30 Doubtless ye shall not come into the land, concerning which I sware to make you dwell therein, save Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun. |
| וט֨פכ֔ם אש֥ר אמרת֖ם לב֣ז יהי֑ה והביאת֣י את֔ם ויֽדעו֙ את־הא֔רץ אש֥ר מאסת֖ם בֽה׃ | Num 14:31 But your little ones, which ye said should be a prey, them will I bring in, and they shall know the land which ye have despised. |
| ופגריכ֖ם את֑ם יפל֖ו במדב֥ר הזֽה׃ | Num 14:32 But as for you, your carcases, they shall fall in this wilderness. |
| ו֠בניכם יהי֨ו רע֤ים במדבר֙ ארבע֣ים שנ֔ה ונשא֖ו את־זנותיכ֑ם עד־ת֥ם פגריכ֖ם במדבֽר׃ | Num 14:33 And your children shall wander in the wilderness forty years, and bear your whoredoms, until your carcases be wasted in the wilderness. |
| במספ֨ר הימ֜ים אשר־תרת֣ם את־הארץ֘ ארבע֣ים יום֒ י֣ום לשנ֞ה י֣ום לשנ֗ה תשאו֙ את־עונ֣תיכ֔ם ארבע֖ים שנ֑ה וֽידעת֖ם את־תנואתֽי׃ | Num 14:34 After the number of the days in which ye searched the land, even forty days, each day for a year, shall ye bear your iniquities, even forty years, and ye shall know my breach of promise. |
| אנ֣י יהוה֘ דברתי֒ אם־ל֣א׀ ז֣את אֽעש֗ה לכל־העד֤ה הֽרעה֙ הז֔את הנועד֖ים על֑י במדב֥ר הז֛ה ית֖מו וש֥ם ימֽתו׃ | Num 14:35 I the LORD have said, I will surely do it unto all this evil congregation, that are gathered together against me: in this wilderness they shall be consumed, and there they shall die. |
| וה֣אנש֔ים אשר־של֥ח מש֖ה לת֣ור את־הא֑רץ ויש֗בו ויל֤ינו עליו֙ את־כל־ה֣עד֔ה להוצ֥יא דב֖ה על־האֽרץ׃ | Num 14:36 And the men, which Moses sent to search the land, who returned, and made all the congregation to murmur against him, by bringing up a slander upon the land, |
| וימ֙תו֙ הֽאנש֔ים מוצא֥י דבת־הא֖רץ רע֑ה במגפ֖ה לפנ֥י יהוֽה׃ | Num 14:37 Even those men that did bring up the evil report upon the land, died by the plague before the LORD. |
| ויהוש֣ע בן־נ֔ון וכל֖ב בן־יפנ֑ה חיו֙ מן־האנש֣ים הה֔ם הֽהלכ֖ים לת֥ור את־האֽרץ׃ | Num 14:38 But Joshua the son of Nun, and Caleb the son of Jephunneh, which were of the men that went to search the land, lived still. |
| וידב֤ר משה֙ את־הדבר֣ים הא֔לה אֽל־כל־בנ֖י ישרא֑ל ויֽתאבל֥ו הע֖ם מאֽד׃ | Num 14:39 And Moses told these sayings unto all the children of Israel: and the people mourned greatly. |
| וישכ֣מו בב֔קר ויֽעל֥ו אל־ראש־הה֖ר לאמ֑ר הנ֗נו ועל֛ינו אל־המק֛ום אשר־אמ֥ר יהו֖ה כ֥י חטֽאנו׃ | Num 14:40 And they rose up early in the morning, and gat them up into the top of the mountain, saying, Lo, we be here, and will go up unto the place which the LORD hath promised: for we have sinned. |
| וי֣אמר מש֔ה ל֥מה ז֛ה את֥ם עבר֖ים את־פ֣י יהו֑ה וה֖וא ל֥א תצלֽח׃ | Num 14:41 And Moses said, Wherefore now do ye transgress the commandment of the LORD? but it shall not prosper. |
| אֽל־תעל֔ו כ֛י א֥ין יהו֖ה בקרבכ֑ם ולא֙ תנ֣גפ֔ו לפנ֖י איביכֽם׃ | Num 14:42 Go not up, for the LORD is not among you; that ye be not smitten before your enemies. |
| כי֩ העמלק֨י והכנענ֥י שם֙ לפניכ֔ם ונפלת֖ם בח֑רב כֽי־על־כ֤ן שבתם֙ מאחר֣י יהו֔ה ולא־יהי֥ה יהו֖ה עמכֽם׃ | Num 14:43 For the Amalekites and the Canaanites are there before you, and ye shall fall by the sword: because ye are turned away from the LORD, therefore the LORD will not be with you. |
| ויעפ֕לו לעל֖ות אל־ר֣אש הה֑ר ואר֤ון ברית־יהוה֙ ומש֔ה לא־מ֖שו מק֥רב הֽמחנֽה׃ | Num 14:44 But they presumed to go up unto the hill top: nevertheless the ark of the covenant of the LORD, and Moses, departed not out of the camp. |
| וי֤רד העמלקי֙ והֽכנענ֔י היש֖ב בה֣ר הה֑וא ויכ֥ום וֽיכת֖ום עד־הֽחרמֽה׃ | Num 14:45 Then the Amalekites came down, and the Canaanites which dwelt in that hill, and smote them, and discomfited them, even unto Hormah. |