| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Numbers 17 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | במדבר |
| וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ | Num 17:1 [KJV 16:36] And the LORD spake unto Moses, saying, |
| אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השרפה ואת־האש זרה־הלאה כי קדשו׃ | Num 17:2 [KJV 16:37] Speak unto Eleazar the son of Aaron the priest, that he take up the censers out of the burning, and scatter thou the fire yonder; for they are hallowed. |
| את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃ | Num 17:3 [KJV 16:38] The censers of these sinners against their own souls, let them make them broad plates for a covering of the altar: for they offered them before the LORD, therefore they are hallowed: and they shall be a sign unto the children of Israel. |
| ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃ | Num 17:4 [KJV 16:39] And Eleazar the priest took the brasen censers, wherewith they that were burnt had offered; and they were made broad plates for a covering of the altar: |
| זכרון לבני ישראל למען אשר לא־יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד־משה לו׃ | Num 17:5 [KJV 16:40] To be a memorial unto the children of Israel, that no stranger, which is not of the seed of Aaron, come near to offer incense before the LORD; that he be not as Korah, and as his company: as the LORD said to him by the hand of Moses. |
| וילנו כל־עדת בני־ישראל ממחרת על־משה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־עם יהוה׃ | Num 17:6 [KJV 16:41] But on the morrow all the congregation of the children of Israel murmured against Moses and against Aaron, saying, Ye have killed the people of the LORD. |
| ויהי בהקהל העדה על־משה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃ | Num 17:7 [KJV 16:42] And it came to pass, when the congregation was gathered against Moses and against Aaron, that they looked toward the tabernacle of the congregation: and, behold, the cloud covered it, and the glory of the LORD appeared. |
| ויבא משה ואהרן אל־פני אהל מועד׃ | Num 17:8 [KJV 16:43] And Moses and Aaron came before the tabernacle of the congregation. |
| וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ | Num 17:9 [KJV 16:44] And the LORD spake unto Moses, saying, |
| הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃ | Num 17:10 [KJV 16:45] Get you up from among this congregation, that I may consume them as in a moment. And they fell upon their faces. |
| ויאמר משה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃ | Num 17:11 [KJV 16:46] And Moses said unto Aaron, Take a censer, and put fire therein from off the altar, and put on incense, and go quickly unto the congregation, and make an atonement for them: for there is wrath gone out from the LORD; the plague is begun. |
| ויקח אהרן כאשר׀ דבר משה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃ | Num 17:12 [KJV 16:47] And Aaron took as Moses commanded, and ran into the midst of the congregation; and, behold, the plague was begun among the people: and he put on incense, and made an atonement for the people. |
| ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃ | Num 17:13 [KJV 16:48] And he stood between the dead and the living; and the plague was stayed. |
| ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על־דבר־קרח׃ | Num 17:14 [KJV 16:49] Now they that died in the plague were fourteen thousand and seven hundred, beside them that died about the matter of Korah. |
| וישב אהרן אל־משה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ | Num 17:15 [KJV 16:50] And Aaron returned unto Moses unto the door of the tabernacle of the congregation: and the plague was stayed. |
| וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ | Num 17:16 [KJV 17:1] And the LORD spake unto Moses, saying, |
| דבר׀ אל־בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתב על־מטהו׃ | Num 17:17 [KJV 17:2] Speak unto the children of Israel, and take of every one of them a rod according to the house of their fathers, of all their princes according to the house of their fathers twelve rods: write thou every man's name upon his rod. |
| ואת שם אהרן תכתב על־מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃ | Num 17:18 [KJV 17:3] And thou shalt write Aaron's name upon the rod of Levi: for one rod shall be for the head of the house of their fathers. |
| והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃ | Num 17:19 [KJV 17:4] And thou shalt lay them up in the tabernacle of the congregation before the testimony, where I will meet with you. |
| והיה האיש אשר אבחר־בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את־תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃ | Num 17:20 [KJV 17:5] And it shall come to pass, that the man's rod, whom I shall choose, shall blossom: and I will make to cease from me the murmurings of the children of Israel, whereby they murmur against you. |
| וידבר משה אל־בני ישראל ויתנו אליו׀ כל־נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃ | Num 17:21 [KJV 17:6] And Moses spake unto the children of Israel, and every one of their princes gave him a rod apiece, for each prince one, according to their fathers' houses, even twelve rods: and the rod of Aaron was among their rods. |
| וינח משה את־המטת לפני יהוה באהל העדת׃ | Num 17:22 [KJV 17:7] And Moses laid up the rods before the LORD in the tabernacle of witness. |
| ויהי ממחרת ויבא משה אל־אהל העדות והנה פרח מטה־אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃ | Num 17:23 [KJV 17:8] And it came to pass, that on the morrow Moses went into the tabernacle of witness; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and brought forth buds, and bloomed blossoms, and yielded almonds. |
| ויצא משה את־כל־המטת מלפני יהוה אל־כל־בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ | Num 17:24 [KJV 17:9] And Moses brought out all the rods from before the LORD unto all the children of Israel: and they looked, and took every man his rod. |
| ויאמר יהוה אל־משה השב את־מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני־מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃ | Num 17:25 [KJV 17:10] And the LORD said unto Moses, Bring Aaron's rod again before the testimony, to be kept for a token against the rebels; and thou shalt quite take away their murmurings from me, that they die not. |
| ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ | Num 17:26 [KJV 17:11] And Moses did so: as the LORD commanded him, so did he. |
| ויאמרו בני ישראל אל־משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃ | Num 17:27 [KJV 17:12] And the children of Israel spake unto Moses, saying, Behold, we die, we perish, we all perish. |
| כל הקרב׀ הקרב אל־משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ | Num 17:28 [KJV 17:13] Whosoever cometh any thing near unto the tabernacle of the LORD shall die: shall we be consumed with dying? |