| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Numbers 22 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | במדבר |
| ויסע֖ו בנ֣י ישרא֑ל וֽיחנו֙ בעֽרב֣ות מוא֔ב מע֖בר לירד֥ן ירחֽו׃ | Num 22:1 And the children of Israel set forward, and pitched in the plains of Moab on this side Jordan by Jericho. |
| וי֥רא בל֖ק בן־צפ֑ור א֛ת כל־אשר־עש֥ה ישרא֖ל לֽאמרֽי׃ | Num 22:2 And Balak the son of Zippor saw all that Israel had done to the Amorites. |
| וי֨גר מוא֜ב מפנ֥י הע֛ם מא֖ד כ֣י רב־ה֑וא וי֣קץ מוא֔ב מפנ֖י בנ֥י ישראֽל׃ | Num 22:3 And Moab was sore afraid of the people, because they were many: and Moab was distressed because of the children of Israel. |
| וי֨אמר מוא֜ב אל־זקנ֣י מדי֗ן עת֞ה ילחכ֤ו הקהל֙ את־כל־סב֣יבת֔ינו כלח֣ך הש֔ור א֖ת י֣רק השד֑ה ובל֧ק בן־צפ֛ור מ֥לך למוא֖ב בע֥ת ההֽוא׃ | Num 22:4 And Moab said unto the elders of Midian, Now shall this company lick up all that are round about us, as the ox licketh up the grass of the field. And Balak the son of Zippor was king of the Moabites at that time. |
| וישל֨ח מלאכ֜ים אל־בלע֣ם בן־בע֗ור פ֠תורה אש֧ר על־הנה֛ר א֥רץ בני־עמ֖ו לקרא־ל֑ו לאמ֗ר ה֠נה ע֣ם יצ֤א ממצר֙ים֙ הנ֤ה כסה֙ את־ע֣ין הא֔רץ וה֥וא יש֖ב ממלֽי׃ | Num 22:5 He sent messengers therefore unto Balaam the son of Beor to Pethor, which is by the river of the land of the children of his people, to call him, saying, Behold, there is a people come out from Egypt: behold, they cover the face of the earth, and they abide over against me: |
| ועתה֩ לכה־נ֨א אֽרה־ל֜י את־הע֣ם הז֗ה כֽי־עצ֥ום הוא֙ ממ֔ני אול֤י אוכל֙ נכה־ב֔ו ואגרש֖נו מן־הא֑רץ כ֣י יד֗עתי א֤ת אשר־תברך֙ מבר֔ך ואש֥ר תא֖ר יואֽר׃ | Num 22:6 Come now therefore, I pray thee, curse me this people; for they are too mighty for me: peradventure I shall prevail, that we may smite them, and that I may drive them out of the land: for I wot that he whom thou blessest is blessed, and he whom thou cursest is cursed. |
| וי֨לכ֜ו זקנ֤י מואב֙ וזקנ֣י מדי֔ן וקסמ֖ים ביד֑ם ויב֙או֙ אל־בלע֔ם וידבר֥ו אל֖יו דבר֥י בלֽק׃ | Num 22:7 And the elders of Moab and the elders of Midian departed with the rewards of divination in their hand; and they came unto Balaam, and spake unto him the words of Balak. |
| וי֣אמר אליה֗ם ל֤ינו פה֙ הל֔ילה והשבת֤י אתכם֙ דב֔ר כאש֛ר ידב֥ר יהו֖ה אל֑י וישב֥ו שרֽי־מוא֖ב עם־בלעֽם׃ | Num 22:8 And he said unto them, Lodge here this night, and I will bring you word again, as the LORD shall speak unto me: and the princes of Moab abode with Balaam. |
| ויב֥א אלה֖ים אל־בלע֑ם וי֕אמר מ֛י האנש֥ים הא֖לה עמֽך׃ | Num 22:9 And God came unto Balaam, and said, What men are these with thee? |
| וי֥אמר בלע֖ם אל־האלה֑ים בל֧ק בן־צפ֛ר מ֥לך מוא֖ב של֥ח אלֽי׃ | Num 22:10 And Balaam said unto God, Balak the son of Zippor, king of Moab, hath sent unto me, saying, |
| הנ֤ה העם֙ היצ֣א ממצר֔ים ויכ֖ס את־ע֣ין הא֑רץ עת֗ה לכ֤ה קֽבה־לי֙ את֔ו אול֥י אוכ֛ל להל֥חם ב֖ו וגרשתֽיו׃ | Num 22:11 Behold, there is a people come out of Egypt, which covereth the face of the earth: come now, curse me them; peradventure I shall be able to overcome them, and drive them out. |
| וי֤אמר אלהים֙ אל־בלע֔ם ל֥א תל֖ך עמה֑ם ל֤א תאר֙ את־הע֔ם כ֥י בר֖וך הֽוא׃ | Num 22:12 And God said unto Balaam, Thou shalt not go with them; thou shalt not curse the people: for they are blessed. |
| וי֤קם בלעם֙ בב֔קר וי֙אמר֙ אל־שר֣י בל֔ק לכ֖ו אֽל־ארצכ֑ם כ֚י מא֣ן יהו֔ה לתת֖י להל֥ך עמכֽם׃ | Num 22:13 And Balaam rose up in the morning, and said unto the princes of Balak, Get you into your land: for the LORD refuseth to give me leave to go with you. |
| ויק֙ומו֙ שר֣י מוא֔ב ויב֖או אל־בל֑ק וי֣אמר֔ו מא֥ן בלע֖ם הל֥ך עמֽנו׃ | Num 22:14 And the princes of Moab rose up, and they went unto Balak, and said, Balaam refuseth to come with us. |
| וי֥סף ע֖וד בל֑ק של֣ח שר֔ים רב֥ים ונכבד֖ים מאֽלה׃ | Num 22:15 And Balak sent yet again princes, more, and more honourable than they. |
| ויב֖או אל־בלע֑ם וי֣אמרו ל֗ו כ֤ה אמר֙ בל֣ק בן־צפ֔ור אל־נ֥א תמנ֖ע מהל֥ך אלֽי׃ | Num 22:16 And they came to Balaam, and said to him, Thus saith Balak the son of Zippor, Let nothing, I pray thee, hinder thee from coming unto me: |
| כֽי־כב֤ד אכבדך֙ מא֔ד וכ֛ל אשר־תאמ֥ר אל֖י אֽעש֑ה ולכה־נא֙ קֽבה־ל֔י א֖ת הע֥ם הזֽה׃ | Num 22:17 For I will promote thee unto very great honour, and I will do whatsoever thou sayest unto me: come therefore, I pray thee, curse me this people. |
| וי֣ען בלע֗ם וי֙אמר֙ אל־עבד֣י בל֔ק אם־יתן־ל֥י בל֛ק מל֥א בית֖ו כ֣סף וזה֑ב ל֣א אוכ֗ל לעבר֙ את־פי֙ יהו֣ה אלה֔י לעש֥ות קטנ֖ה א֥ו גדולֽה׃ | Num 22:18 And Balaam answered and said unto the servants of Balak, If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond the word of the LORD my God, to do less or more. |
| ועת֗ה שב֨ו נ֥א בז֛ה גם־את֖ם הל֑ילה וא֣דע֔ה מה־יס֥ף יהו֖ה דב֥ר עמֽי׃ | Num 22:19 Now therefore, I pray you, tarry ye also here this night, that I may know what the LORD will say unto me more. |
| ויב֨א אלה֥ים׀ אל־בלעם֘ לילה֒ וי֣אמר ל֗ו אם־לקר֤א לך֙ ב֣או האנש֔ים ק֖ום ל֣ך את֑ם וא֗ך את־הדב֛ר אשר־אדב֥ר אל֖יך את֥ו תעשֽה׃ | Num 22:20 And God came unto Balaam at night, and said unto him, If the men come to call thee, rise up, and go with them; but yet the word which I shall say unto thee, that shalt thou do. |
| וי֤קם בלעם֙ בב֔קר וֽיחב֖ש את־אתנ֑ו וי֖לך עם־שר֥י מואֽב׃ | Num 22:21 And Balaam rose up in the morning, and saddled his ass, and went with the princes of Moab. |
| ויֽחר־א֣ף אלהים֘ כֽי־הול֣ך הוא֒ ויתיצ֞ב מלא֧ך יהו֛ה בד֖רך לשט֣ן ל֑ו והוא֙ רכ֣ב על־אתנ֔ו ושנ֥י נער֖יו עמֽו׃ | Num 22:22 And God's anger was kindled because he went: and the angel of the LORD stood in the way for an adversary against him. Now he was riding upon his ass, and his two servants were with him. |
| ות֣רא האתון֩ את־מלא֨ך יהו֜ה נצ֣ב בד֗רך וחרב֤ו שלופה֙ ביד֔ו ות֤ט הֽאתון֙ מן־הד֔רך ות֖לך בשד֑ה וי֤ך בלעם֙ את־ה֣את֔ון להטת֖ה הדֽרך׃ | Num 22:23 And the ass saw the angel of the LORD standing in the way, and his sword drawn in his hand: and the ass turned aside out of the way, and went into the field: and Balaam smote the ass, to turn her into the way. |
| וֽיעמד֙ מלא֣ך יהו֔ה במשע֖ול הכרמ֑ים גד֥ר מז֖ה וגד֥ר מזֽה׃ | Num 22:24 But the angel of the LORD stood in a path of the vineyards, a wall being on this side, and a wall on that side. |
| ות֨רא האת֜ון את־מלא֣ך יהו֗ה ותלחץ֙ אל־הק֔יר ותלח֛ץ את־ר֥גל בלע֖ם אל־הק֑יר וי֖סף להכתֽה׃ | Num 22:25 And when the ass saw the angel of the LORD, she thrust herself unto the wall, and crushed Balaam's foot against the wall: and he smote her again. |
| וי֥וסף מלאך־יהו֖ה עב֑ור וֽיעמד֙ במק֣ום צ֔ר אש֛ר אֽין־ד֥רך לנט֖ות ימ֥ין ושמֽאול׃ | Num 22:26 And the angel of the LORD went further, and stood in a narrow place, where was no way to turn either to the right hand or to the left. |
| ות֤רא הֽאתון֙ את־מלא֣ך יהו֔ה ותרב֖ץ ת֣חת בלע֑ם ויֽחר־א֣ף בלע֔ם וי֥ך את־האת֖ון במקֽל׃ | Num 22:27 And when the ass saw the angel of the LORD, she fell down under Balaam: and Balaam's anger was kindled, and he smote the ass with a staff. |
| ויפת֥ח יהו֖ה את־פ֣י האת֑ון ות֤אמר לבלעם֙ מה־עש֣יתֽי לך֔ כ֣י הכית֔ני ז֖ה של֥ש רגלֽים׃ | Num 22:28 And the LORD opened the mouth of the ass, and she said unto Balaam, What have I done unto thee, that thou hast smitten me these three times? |
| וי֤אמר בלעם֙ לֽאת֔ון כ֥י התעל֖לת ב֑י ל֤ו יש־ח֙רב֙ ביד֔י כ֥י עת֖ה הרגתֽיך׃ | Num 22:29 And Balaam said unto the ass, Because thou hast mocked me: I would there were a sword in mine hand, for now would I kill thee. |
| ות֨אמר האת֜ון אל־בלע֗ם הלוא֩ אנכ֨י אתֽנך֜ אשר־רכ֣בת על֗י מעֽודך֙ עד־הי֣ום הז֔ה הֽהסכ֣ן הסכ֔נתי לעש֥ות לך֖ כ֑ה וי֖אמר לֽא׃ | Num 22:30 And the ass said unto Balaam, Am not I thine ass, upon which thou hast ridden ever since I was thine unto this day? was I ever wont to do so unto thee? And he said, Nay. |
| ויג֣ל יהוה֘ את־עינ֣י בלעם֒ וי֞רא את־מלא֤ך יהוה֙ נצ֣ב בד֔רך וחרב֥ו שלפ֖ה ביד֑ו ויק֥ד וישת֖חו לאפֽיו׃ | Num 22:31 Then the LORD opened the eyes of Balaam, and he saw the angel of the LORD standing in the way, and his sword drawn in his hand: and he bowed down his head, and fell flat on his face. |
| וי֤אמר אליו֙ מלא֣ך יהו֔ה על־מ֗ה הכ֙ית֙ את־את֣נך֔ ז֖ה של֣וש רגל֑ים הנ֤ה אנכי֙ יצ֣אתי לשט֔ן כֽי־יר֥ט הד֖רך לנגדֽי׃ | Num 22:32 And the angel of the LORD said unto him, Wherefore hast thou smitten thine ass these three times? behold, I went out to withstand thee, because thy way is perverse before me: |
| ותרא֙ני֙ הֽאת֔ון ות֣ט לפנ֔י ז֖ה של֣ש רגל֑ים אולי֙ נטת֣ה מפנ֔י כ֥י עת֛ה גם־אתכ֥ה הר֖גתי ואות֥ה החיֽיתי׃ | Num 22:33 And the ass saw me, and turned from me these three times: unless she had turned from me, surely now also I had slain thee, and saved her alive. |
| וי֨אמר בלע֜ם אל־מלא֤ך יהוה֙ חט֔אתי כ֚י ל֣א יד֔עתי כ֥י את֛ה נצ֥ב לקראת֖י בד֑רך ועת֛ה אם־ר֥ע בעינ֖יך אש֥ובה לֽי׃ | Num 22:34 And Balaam said unto the angel of the LORD, I have sinned; for I knew not that thou stoodest in the way against me: now therefore, if it displease thee, I will get me back again. |
| ויאמר֩ מלא֨ך יהו֜ה אל־בלע֗ם ל֚ך עם־ה֣אנש֔ים וא֗פס את־הדב֛ר אשר־אדב֥ר אל֖יך את֣ו תדב֑ר וי֥לך בלע֖ם עם־שר֥י בלֽק׃ | Num 22:35 And the angel of the LORD said unto Balaam, Go with the men: but only the word that I shall speak unto thee, that thou shalt speak. So Balaam went with the princes of Balak. |
| וישמ֥ע בל֖ק כ֣י ב֣א בלע֑ם ויצ֨א לקראת֜ו אל־ע֣יר מוא֗ב אשר֙ על־גב֣ול ארנ֔ן אש֖ר בקצ֥ה הגבֽול׃ | Num 22:36 And when Balak heard that Balaam was come, he went out to meet him unto a city of Moab, which is in the border of Arnon, which is in the utmost coast. |
| וי֨אמר בל֜ק אל־בלע֗ם הלא֩ של֨ח של֤חתי אל֙יך֙ לקרא־ל֔ך ל֥מה לא־הל֖כת אל֑י הֽאמנ֔ם ל֥א אוכ֖ל כבדֽך׃ | Num 22:37 And Balak said unto Balaam, Did I not earnestly send unto thee to call thee? wherefore camest thou not unto me? am I not able indeed to promote thee to honour? |
| וי֨אמר בלע֜ם אל־בל֗ק הֽנה־ב֙אתי֙ אל֔יך עת֕ה היכ֥ול אוכ֖ל דב֣ר מא֑ומה הדב֗ר אש֨ר יש֧ים אלה֛ים בפ֖י את֥ו אדבֽר׃ | Num 22:38 And Balaam said unto Balak, Lo, I am come unto thee: have I now any power at all to say any thing? the word that God putteth in my mouth, that shall I speak. |
| וי֥לך בלע֖ם עם־בל֑ק ויב֖או קרי֥ת חצֽות׃ | Num 22:39 And Balaam went with Balak, and they came unto Kirjathhuzoth. |
| ויזב֥ח בל֖ק בק֣ר וצ֑אן וישל֣ח לבלע֔ם ולשר֖ים אש֥ר אתֽו׃ | Num 22:40 And Balak offered oxen and sheep, and sent to Balaam, and to the princes that were with him. |
| ויה֣י בב֔קר ויק֤ח בלק֙ את־בלע֔ם וֽיעל֖הו במ֣ות ב֑על וי֥רא מש֖ם קצ֥ה העֽם׃ | Num 22:41 And it came to pass on the morrow, that Balak took Balaam, and brought him up into the high places of Baal, that thence he might see the utmost part of the people. |