| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Deuteronomy 2 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | דברים |
| ונ֜פן ונס֤ע המדב֙רה֙ ד֣רך ים־ס֔וף כאש֛ר דב֥ר יהו֖ה אל֑י ונ֥סב את־הר־שע֖יר ימ֥ים רבֽים׃ | Deut 2:1 Then we turned, and took our journey into the wilderness by the way of the Red sea, as the LORD spake unto me: and we compassed mount Seir many days. |
| וי֥אמר יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ | Deut 2:2 And the LORD spake unto me, saying, |
| רב־לכ֕ם ס֖ב את־הה֣ר הז֑ה פנ֥ו לכ֖ם צפֽנה׃ | Deut 2:3 Ye have compassed this mountain long enough: turn you northward. |
| ואת־העם֘ צ֣ו לאמר֒ את֣ם עֽבר֗ים בגבול֙ אחיכ֣ם בני־עש֔ו הישב֖ים בשע֑יר ויֽירא֣ו מכ֔ם ונשמרת֖ם מאֽד׃ | Deut 2:4 And command thou the people, saying, Ye are to pass through the coast of your brethren the children of Esau, which dwell in Seir; and they shall be afraid of you: take ye good heed unto yourselves therefore: |
| אל־תתגר֣ו ב֔ם כ֠י לֽא־את֤ן לכם֙ מֽארצ֔ם ע֖ד מדר֣ך כף־ר֑גל כֽי־ירש֣ה לעש֔ו נת֖תי את־ה֥ר שעֽיר׃ | Deut 2:5 Meddle not with them; for I will not give you of their land, no, not so much as a foot breadth; because I have given mount Seir unto Esau for a possession. |
| א֣כל תשבר֧ו מֽאת֛ם בכ֖סף ואכלת֑ם וגם־מ֜ים תכר֧ו מאת֛ם בכ֖סף ושתיתֽם׃ | Deut 2:6 Ye shall buy meat of them for money, that ye may eat; and ye shall also buy water of them for money, that ye may drink. |
| כי֩ יהו֨ה אלה֜יך בֽרכך֗ בכל֙ מעש֣ה יד֔ך יד֣ע לכתך֔ את־המדב֥ר הגד֖ל הז֑ה ז֣ה׀ ארבע֣ים שנ֗ה יהו֤ה אלה֙יך֙ עמ֔ך ל֥א חס֖רת דבֽר׃ | Deut 2:7 For the LORD thy God hath blessed thee in all the works of thy hand: he knoweth thy walking through this great wilderness: these forty years the LORD thy God hath been with thee; thou hast lacked nothing. |
| וֽנעב֞ר מא֧ת אח֣ינו בני־עש֗ו היֽשבים֙ בשע֔יר מד֙רך֙ הֽערב֔ה מאיל֖ת ומעצי֣ן ג֑בר ונ֙פן֙ וֽנעב֔ר ד֖רך מדב֥ר מואֽב׃ | Deut 2:8 And when we passed by from our brethren the children of Esau, which dwelt in Seir, through the way of the plain from Elath, and from Eziongaber, we turned and passed by the way of the wilderness of Moab. |
| וי֨אמר יהו֜ה אל֗י אל־ת֙צר֙ את־מוא֔ב ואל־תתג֥ר ב֖ם מלחמ֑ה כ֠י לֽא־את֨ן לך֤ מֽארצו֙ ירש֔ה כ֣י לבני־ל֔וט נת֥תי את־ע֖ר ירשה׃ | Deut 2:9 And the LORD said unto me, Distress not the Moabites, neither contend with them in battle: for I will not give thee of their land for a possession; because I have given Ar unto the children of Lot for a possession. |
| האמ֥ים לפנ֖ים י֣שבו ב֑ה ע֣ם גד֥ול ור֛ב ור֖ם כענקֽים׃ | Deut 2:10 The Emims dwelt therein in times past, a people great, and many, and tall, as the Anakims; |
| רפא֛ים יחשב֥ו אף־ה֖ם כענק֑ים והמ֣אב֔ים יקרא֥ו לה֖ם אמֽים׃ | Deut 2:11 Which also were accounted giants, as the Anakims; but the Moabites called them Emims. |
| ובשע֞יר ישב֣ו החרים֘ לפנים֒ ובנ֧י עש֣ו יֽירש֗ום וישמידום֙ מפניה֔ם וישב֖ו תחת֑ם כאש֧ר עש֣ה ישרא֗ל לא֙רץ֙ ירשת֔ו אשר־נת֥ן יהו֖ה להֽם׃ | Deut 2:12 The Horims also dwelt in Seir beforetime; but the children of Esau succeeded them, when they had destroyed them from before them, and dwelt in their stead; as Israel did unto the land of his possession, which the LORD gave unto them. |
| עת֗ה ק֛מו ועבר֥ו לכ֖ם את־נ֣חל ז֑רד וֽנעב֖ר את־נ֥חל זֽרד׃ | Deut 2:13 Now rise up, said I, and get you over the brook Zered. And we went over the brook Zered. |
| והימ֞ים אשר־הל֣כנו׀ מקד֣ש ברנ֗ע ע֤ד אשר־עב֙רנו֙ את־נ֣חל ז֔רד שלש֥ים ושמנ֖ה שנ֑ה עד־ת֨ם כל־הד֜ור אנש֤י המלחמה֙ מק֣רב הֽמחנ֔ה כאש֛ר נשב֥ע יהו֖ה להֽם׃ | Deut 2:14 And the space in which we came from Kadeshbarnea, until we were come over the brook Zered, was thirty and eight years; until all the generation of the men of war were wasted out from among the host, as the LORD sware unto them. |
| וג֤ם יד־יהוה֙ ה֣יתה ב֔ם להמ֖ם מק֣רב הֽמחנ֑ה ע֖ד תמֽם׃ | Deut 2:15 For indeed the hand of the LORD was against them, to destroy them from among the host, until they were consumed. |
| ויה֨י כאשר־ת֜מו כל־אנש֧י המלחמ֛ה למ֖ות מק֥רב העֽם׃ | Deut 2:16 So it came to pass, when all the men of war were consumed and dead from among the people, |
| וידב֥ר יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ | Deut 2:17 That the LORD spake unto me, saying, |
| את֨ה עב֥ר הי֛ום את־גב֥ול מוא֖ב את־עֽר׃ | Deut 2:18 Thou art to pass over through Ar, the coast of Moab, this day: |
| וקרבת֗ מ֚ול בנ֣י עמ֔ון אל־תצר֖ם ואל־תתג֣ר ב֑ם כ֣י לֽא־א֠תן מא֨רץ בני־עמ֤ון לך֙ ירש֔ה כ֥י לבני־ל֖וט נתת֥יה ירשֽה׃ | Deut 2:19 And when thou comest nigh over against the children of Ammon, distress them not, nor meddle with them: for I will not give thee of the land of the children of Ammon any possession; because I have given it unto the children of Lot for a possession. |
| אֽרץ־רפא֥ים תחש֖ב אף־ה֑וא רפא֤ים יֽשבו־בה֙ לפנ֔ים והֽעמנ֔ים יקרא֥ו לה֖ם זמזמֽים׃ | Deut 2:20 (That also was accounted a land of giants: giants dwelt therein in old time; and the Ammonites call them Zamzummims; |
| ע֣ם גד֥ול ור֛ב ור֖ם כענק֑ים וישמיד֤ם יהוה֙ מפניה֔ם ויירש֖ם וישב֥ו תחתֽם׃ | Deut 2:21 A people great, and many, and tall, as the Anakims; but the LORD destroyed them before them; and they succeeded them, and dwelt in their stead: |
| כאש֤ר עשה֙ לבנ֣י עש֔ו הישב֖ים בשע֑יר אש֨ר השמ֤יד את־החרי֙ מפניה֔ם ויֽירשם֙ וישב֣ו תחת֔ם ע֖ד הי֥ום הזֽה׃ | Deut 2:22 As he did to the children of Esau, which dwelt in Seir, when he destroyed the Horims from before them; and they succeeded them, and dwelt in their stead even unto this day: |
| והֽעו֛ים הישב֥ים בחצר֖ים עד־עז֑ה כפתרים֙ היצא֣ים מכפת֔ור השמיד֖ם וישב֥ו תחתֽם׃ | Deut 2:23 And the Avims which dwelt in Hazerim, even unto Azzah, the Caphtorims, which came forth out of Caphtor, destroyed them, and dwelt in their stead.) |
| ק֣ומו סע֗ו ועברו֘ את־נ֣חל ארנן֒ רא֣ה נת֣תי ב֠ידך את־סיח֨ן מֽלך־חשב֧ון הֽאמר֛י ואת־ארצ֖ו הח֣ל ר֑ש והתג֥ר ב֖ו מלחמֽה׃ | Deut 2:24 Rise ye up, take your journey, and pass over the river Arnon: behold, I have given into thine hand Sihon the Amorite, king of Heshbon, and his land: begin to possess it, and contend with him in battle. |
| הי֣ום הז֗ה אחל֙ ת֤ת פחדך֙ וירא֣תך֔ על־פני֙ הֽעמ֔ים ת֖חת כל־השמ֑ים אש֤ר ישמעון֙ שמעך֔ ורגז֥ו וחל֖ו מפנֽיך׃ | Deut 2:25 This day will I begin to put the dread of thee and the fear of thee upon the nations that are under the whole heaven, who shall hear report of thee, and shall tremble, and be in anguish because of thee. |
| ואשל֤ח מלאכים֙ ממדב֣ר קדמ֔ות אל־סיח֖ון מ֣לך חשב֑ון דבר֥י של֖ום לאמֽר׃ | Deut 2:26 And I sent messengers out of the wilderness of Kedemoth unto Sihon king of Heshbon with words of peace, saying, |
| אעבר֣ה בארצ֔ך בד֥רך בד֖רך אל֑ך ל֥א אס֖ור ימ֥ין ושמֽאול׃ | Deut 2:27 Let me pass through thy land: I will go along by the high way, I will neither turn unto the right hand nor to the left. |
| א֣כל בכ֤סף תשבר֙ני֙ ואכ֔לתי ומ֛ים בכ֥סף תתן־ל֖י ושת֑יתי ר֖ק אעבר֥ה ברגלֽי׃ | Deut 2:28 Thou shalt sell me meat for money, that I may eat; and give me water for money, that I may drink: only I will pass through on my feet; |
| כאש֨ר עֽשו־ל֜י בנ֣י עש֗ו היֽשבים֙ בשע֔יר והמ֣ואב֔ים הישב֖ים בע֑ר ע֤ד אשֽר־אֽעבר֙ את־הירד֔ן אל־הא֕רץ אשר־יהו֥ה אלה֖ינו נת֥ן לֽנו׃ | Deut 2:29 (As the children of Esau which dwell in Seir, and the Moabites which dwell in Ar, did unto me;) until I shall pass over Jordan into the land which the LORD our God giveth us. |
| ול֣א אב֗ה סיחן֙ מ֣לך חשב֔ון העבר֖נו ב֑ו כֽי־הקשה֩ יהו֨ה אלה֜יך את־רוח֗ו ואמץ֙ את־לבב֔ו למ֛ען תת֥ו בידך֖ כי֥ום הזֽה׃ | Deut 2:30 But Sihon king of Heshbon would not let us pass by him: for the LORD thy God hardened his spirit, and made his heart obstinate, that he might deliver him into thy hand, as appeareth this day. |
| וי֤אמר יהוה֙ אל֔י רא֗ה הֽחל֙תי֙ ת֣ת לפנ֔יך את־סיח֖ן ואת־ארצ֑ו הח֣ל ר֔ש לר֖שת את־ארצֽו׃ | Deut 2:31 And the LORD said unto me, Behold, I have begun to give Sihon and his land before thee: begin to possess, that thou mayest inherit his land. |
| ויצא֩ סיח֨ן לקראת֜נו ה֧וא וכל־עמ֛ו למלחמ֖ה יֽהצה׃ | Deut 2:32 Then Sihon came out against us, he and all his people, to fight at Jahaz. |
| וֽיתנ֛הו וֽיתנ֛הו יהו֥ה יהו֥ה אלה֖ינו אלה֖ינו לפנ֑ינו לפנ֑ינו ונ֥ך ונ֥ך את֛ו את֛ו ואת־בנ֖יו ואת־בנ֖יו כל־ואת־כל־עמֽו׃ עמֽו׃ | Deut 2:33 And the LORD our God delivered him before us; and we smote him, and his sons, and all his people. |
| ונלכ֤ד את־כל־עריו֙ בע֣ת הה֔וא וֽנחרם֙ את־כל־ע֣יר מת֔ם והנש֖ים והט֑ף ל֥א השא֖רנו שרֽיד׃ | Deut 2:34 And we took all his cities at that time, and utterly destroyed the men, and the women, and the little ones, of every city, we left none to remain: |
| ר֥ק הבהמ֖ה בז֣זנו ל֑נו ושל֥ל הער֖ים אש֥ר לכֽדנו׃ | Deut 2:35 Only the cattle we took for a prey unto ourselves, and the spoil of the cities which we took. |
| מֽערע֡ר אשר֩ על־שפת־נ֨חל ארנ֜ן והע֨יר אש֤ר בנ֙חל֙ ועד־הגלע֔ד ל֤א הֽיתה֙ קרי֔ה אש֥ר שגב֖ה ממ֑נו את־הכ֕ל נת֛ן יהו֥ה אלה֖ינו לפנֽינו׃ | Deut 2:36 From Aroer, which is by the brink of the river of Arnon, and from the city that is by the river, even unto Gilead, there was not one city too strong for us: the LORD our God delivered all unto us: |
| ר֛ק אל־א֥רץ בני־עמ֖ון ל֣א קר֑בת כל־י֞ד נ֤חל יבק֙ וער֣י הה֔ר וכ֥ל אשר־צו֖ה יהו֥ה אלהֽינו׃ | Deut 2:37 Only unto the land of the children of Ammon thou camest not, nor unto any place of the river Jabbok, nor unto the cities in the mountains, nor unto whatsoever the LORD our God forbad us. |