| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Deuteronomy 9 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | דברים |
| שמ֣ע ישרא֗ל את֨ה עב֤ר היום֙ את־הירד֔ן לבא֙ לר֣שת גוי֔ם גדל֥ים ועצמ֖ים ממ֑ך ער֛ים גדל֥ת ובצר֖ת בשמֽים׃ | Deut 9:1 Hear, O Israel: Thou art to pass over Jordan this day, to go in to possess nations greater and mightier than thyself, cities great and fenced up to heaven, |
| עֽם־גד֥ול ור֖ם בנ֣י ענק֑ים אש֨ר את֤ה יד֙עת֙ ואת֣ה שמ֔עת מ֣י יתיצ֔ב לפנ֖י בנ֥י ענֽק׃ | Deut 9:2 A people great and tall, the children of the Anakims, whom thou knowest, and of whom thou hast heard say, Who can stand before the children of Anak! |
| וידעת֣ הי֗ום כי֩ יהו֨ה אלה֜יך הֽוא־העב֤ר לפנ֙יך֙ א֣ש אֽכל֔ה ה֧וא ישמיד֛ם וה֥וא יכניע֖ם לפנ֑יך והֽורשת֤ם והֽאבדתם֙ מה֔ר כאש֛ר דב֥ר יהו֖ה לֽך׃ | Deut 9:3 Understand therefore this day, that the LORD thy God is he which goeth over before thee; as a consuming fire he shall destroy them, and he shall bring them down before thy face: so shalt thou drive them out, and destroy them quickly, as the LORD hath said unto thee. |
| אל־תאמ֣ר בלבבך֗ בהד֣ף יהוה֩ אלה֨יך את֥ם׀ מלפניך֘ לאמר֒ בצדקתי֙ הביא֣ני יהו֔ה לר֖שת את־הא֣רץ הז֑את וברשעת֙ הגוי֣ם הא֔לה יהו֖ה מוריש֥ם מפנֽיך׃ | Deut 9:4 Speak not thou in thine heart, after that the LORD thy God hath cast them out from before thee, saying, For my righteousness the LORD hath brought me in to possess this land: but for the wickedness of these nations the LORD doth drive them out from before thee. |
| ל֣א בצדקתך֗ ובי֙שר֙ לב֣בך֔ את֥ה ב֖א לר֣שת את־ארצ֑ם כ֞י ברשע֣ת׀ הגוי֣ם הא֗לה יהו֤ה אלה֙יך֙ מוריש֣ם מפנ֔יך ולמ֜ען הק֣ים את־הדב֗ר אש֨ר נשב֤ע יהוה֙ לאבת֔יך לאברה֥ם ליצח֖ק וֽליעקֽב׃ | Deut 9:5 Not for thy righteousness, or for the uprightness of thine heart, dost thou go to possess their land: but for the wickedness of these nations the LORD thy God doth drive them out from before thee, and that he may perform the word which the LORD sware unto thy fathers, Abraham, Isaac, and Jacob. |
| וידעת֗ כ֠י ל֤א בצדקֽתך֙ יהו֣ה א֠להיך נת֨ן לך֜ את־הא֧רץ הטוב֛ה הז֖את לרשת֑ה כ֥י עם־קשה־ע֖רף אֽתה׃ | Deut 9:6 Understand therefore, that the LORD thy God giveth thee not this good land to possess it for thy righteousness; for thou art a stiffnecked people. |
| זכר֙ אל־תשכ֔ח א֧ת אשר־הקצ֛פת את־יהו֥ה אלה֖יך במדב֑ר למן־הי֞ום אשר־יצ֣את׀ מא֣רץ מצר֗ים עד־בֽאכם֙ עד־המק֣ום הז֔ה ממר֥ים היית֖ם עם־יהוֽה׃ | Deut 9:7 Remember, and forget not, how thou provokedst the LORD thy God to wrath in the wilderness: from the day that thou didst depart out of the land of Egypt, until ye came unto this place, ye have been rebellious against the LORD. |
| ובחר֥ב הקצפת֖ם את־יהו֑ה ויתאנ֧ף יהו֛ה בכ֖ם להשמ֥יד אתכֽם׃ | Deut 9:8 Also in Horeb ye provoked the LORD to wrath, so that the LORD was angry with you to have destroyed you. |
| בעלת֣י הה֗רה לק֜חת לוח֤ת הֽאבנים֙ לוח֣ת הבר֔ית אשר־כר֥ת יהו֖ה עמכ֑ם ואש֣ב בה֗ר ארבע֥ים יום֙ וארבע֣ים ל֔ילה ל֚חם ל֣א אכ֔לתי ומ֖ים ל֥א שתֽיתי׃ | Deut 9:9 When I was gone up into the mount to receive the tables of stone, even the tables of the covenant which the LORD made with you, then I abode in the mount forty days and forty nights, I neither did eat bread nor drink water: |
| וית֨ן יהו֜ה אל֗י את־שני֙ לוח֣ת הֽאבנ֔ים כתב֖ים באצב֣ע אלה֑ים ועליה֗ם כֽכל־הדבר֡ים אש֣ר דבר֩ יהו֨ה עמכ֥ם בה֛ר מת֥וך הא֖ש בי֥ום הקהֽל׃ | Deut 9:10 And the LORD delivered unto me two tables of stone written with the finger of God; and on them was written according to all the words, which the LORD spake with you in the mount out of the midst of the fire in the day of the assembly. |
| ויה֗י מקץ֙ ארבע֣ים י֔ום וארבע֖ים ל֑ילה נת֨ן יהו֜ה אל֗י את־שנ֛י לח֥ת האבנ֖ים לח֥ות הברֽית׃ | Deut 9:11 And it came to pass at the end of forty days and forty nights, that the LORD gave me the two tables of stone, even the tables of the covenant. |
| וי֨אמר יהו֜ה אל֗י ק֣ום ר֤ד מהר֙ מז֔ה כ֚י שח֣ת עמך֔ אש֥ר הוצ֖את ממצר֑ים ס֣רו מה֗ר מן־הד֙רך֙ אש֣ר צוית֔ם עש֥ו לה֖ם מסכֽה׃ | Deut 9:12 And the LORD said unto me, Arise, get thee down quickly from hence; for thy people which thou hast brought forth out of Egypt have corrupted themselves; they are quickly turned aside out of the way which I commanded them; they have made them a molten image. |
| וי֥אמר יהו֖ה אל֣י לאמ֑ר רא֙יתי֙ את־הע֣ם הז֔ה והנ֥ה עם־קשה־ע֖רף הֽוא׃ | Deut 9:13 Furthermore the LORD spake unto me, saying, I have seen this people, and, behold, it is a stiffnecked people: |
| ה֤רף ממ֙ני֙ ואשמיד֔ם ואמח֣ה את־שמ֔ם מת֖חת השמ֑ים ואֽעשה֙ אֽותך֔ לגוי־עצ֥ום ור֖ב ממֽנו׃ | Deut 9:14 Let me alone, that I may destroy them, and blot out their name from under heaven: and I will make of thee a nation mightier and greater than they. |
| וא֗פן וֽארד֙ מן־הה֔ר והה֖ר בע֣ר בא֑ש ושני֙ לח֣ת הבר֔ית ע֖ל שת֥י ידֽי׃ | Deut 9:15 So I turned and came down from the mount, and the mount burned with fire: and the two tables of the covenant were in my two hands. |
| וא֗רא והנ֤ה חטאתם֙ ליהו֣ה אלֽהיכ֔ם עשית֣ם לכ֔ם ע֖גל מסכ֑ה סרת֣ם מה֔ר מן־הד֕רך אשר־צו֥ה יהו֖ה אתכֽם׃ | Deut 9:16 And I looked, and, behold, ye had sinned against the LORD your God, and had made you a molten calf: ye had turned aside quickly out of the way which the LORD had commanded you. |
| ואתפש֙ בשנ֣י הלח֔ת וֽאשלכ֔ם מע֖ל שת֣י יד֑י ואשבר֖ם לעיניכֽם׃ | Deut 9:17 And I took the two tables, and cast them out of my two hands, and brake them before your eyes. |
| וֽאתנפל֩ לפנ֨י יהו֜ה כראשנ֗ה ארבע֥ים יום֙ וארבע֣ים ל֔ילה ל֚חם ל֣א אכ֔לתי ומ֖ים ל֣א שת֑יתי ע֤ל כל־חטאתכם֙ אש֣ר חטאת֔ם לעש֥ות הר֛ע בעינ֥י יהו֖ה להכעיסֽו׃ | Deut 9:18 And I fell down before the LORD, as at the first, forty days and forty nights: I did neither eat bread, nor drink water, because of all your sins which ye sinned, in doing wickedly in the sight of the LORD, to provoke him to anger. |
| כ֣י יג֗רתי מפנ֤י האף֙ וה֣חמ֔ה אש֨ר קצ֧ף יהו֛ה עליכ֖ם להשמ֣יד אתכ֑ם וישמ֤ע יהוה֙ אל֔י ג֖ם בפ֥עם ההֽוא׃ | Deut 9:19 For I was afraid of the anger and hot displeasure, wherewith the LORD was wroth against you to destroy you. But the LORD hearkened unto me at that time also. |
| וֽבאהר֗ן התאנ֧ף יהו֛ה מא֖ד להשמיד֑ו וֽאתפל֛ל גם־בע֥ד אהר֖ן בע֥ת ההֽוא׃ | Deut 9:20 And the LORD was very angry with Aaron to have destroyed him: and I prayed for Aaron also the same time. |
| וֽאת־חטאתכ֞ם אשר־עשית֣ם את־הע֗גל לקחתי֘ ואשר֣ף את֣ו׀ באש֒ ואכ֨ת את֤ו טחון֙ היט֔ב ע֥ד אשר־ד֖ק לעפ֑ר וֽאשלך֙ את־עפר֔ו אל־הנ֖חל היר֥ד מן־ההֽר׃ | Deut 9:21 And I took your sin, the calf which ye had made, and burnt it with fire, and stamped it, and ground it very small, even until it was as small as dust: and I cast the dust thereof into the brook that descended out of the mount. |
| ובתבערה֙ ובמס֔ה ובקבר֖ת הֽתאו֑ה מקצפ֥ים היית֖ם את־יהוֽה׃ | Deut 9:22 And at Taberah, and at Massah, and at Kibrothhattaavah, ye provoked the LORD to wrath. |
| ובשל֨ח יהו֜ה אתכ֗ם מקד֤ש ברנ֙ע֙ לאמ֔ר עלו֙ ורש֣ו את־הא֔רץ אש֥ר נת֖תי לכ֑ם ותמר֗ו את־פ֤י יהוה֙ אל֣היכ֔ם ול֤א הֽאמנתם֙ ל֔ו ול֥א שמעת֖ם בקלֽו׃ | Deut 9:23 Likewise when the LORD sent you from Kadeshbarnea, saying, Go up and possess the land which I have given you; then ye rebelled against the commandment of the LORD your God, and ye believed him not, nor hearkened to his voice. |
| ממר֥ים היית֖ם עם־יהו֑ה מי֖ום דעת֥י אתכֽם׃ | Deut 9:24 Ye have been rebellious against the LORD from the day that I knew you. |
| וֽאתנפ֞ל לפנ֣י יהו֗ה א֣ת ארבע֥ים הי֛ום ואת־ארבע֥ים הל֖ילה אש֣ר התנפ֑לתי כֽי־אמ֥ר יהו֖ה להשמ֥יד אתכֽם׃ | Deut 9:25 Thus I fell down before the LORD forty days and forty nights, as I fell down at the first; because the LORD had said he would destroy you. |
| ואתפל֣ל אל־יהוה֘ ואמר֒ אדנ֣י יהו֗ה אל־תשח֤ת עמך֙ ונחל֣תך֔ אש֥ר פד֖ית בגדל֑ך אשר־הוצ֥את ממצר֖ים בי֥ד חזקֽה׃ | Deut 9:26 I prayed therefore unto the LORD, and said, O Lord GOD, destroy not thy people and thine inheritance, which thou hast redeemed through thy greatness, which thou hast brought forth out of Egypt with a mighty hand. |
| זכר֙ לעבד֔יך לאברה֥ם ליצח֖ק וֽליעק֑ב אל־ת֗פן אל־קשי֙ הע֣ם הז֔ה ואל־רשע֖ו ואל־חטאתֽו׃ | Deut 9:27 Remember thy servants, Abraham, Isaac, and Jacob; look not unto the stubbornness of this people, nor to their wickedness, nor to their sin: |
| פן־יאמר֗ו הארץ֘ אש֣ר הוצאת֣נו משם֒ מבלי֙ יכ֣לת יהו֔ה להביא֕ם אל־הא֖רץ אשר־דב֣ר לה֑ם ומשנאת֣ו אות֔ם הוציא֖ם להמת֥ם במדבֽר׃ | Deut 9:28 Lest the land whence thou broughtest us out say, Because the LORD was not able to bring them into the land which he promised them, and because he hated them, he hath brought them out to slay them in the wilderness. |
| וה֥ם עמך֖ ונחלת֑ך אש֤ר הוצ֙את֙ בכחך֣ הגד֔ל ובֽזרעך֖ הנטויֽה׃ | Deut 9:29 Yet they are thy people and thine inheritance, which thou broughtest out by thy mighty power and by thy stretched out arm. |