| זֹ֞זֹ֞ הָעִ֤ירהָעִ֤יר הָהָעִ֤ירעִ֤יר הָהָעַלִּיזָה֙עַלִּיזָה֙ הַהַיֹּושֶׁ֣בֶתיֹּושֶׁ֣בֶת הָהָבֶ֔טַחבֶ֔טַח הָהָלְבָבלְבָבָ֔הּ בִּלְבָבָ֔הּבִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖יוְאַפְסִ֣י וְאַפְסִ֣יוְאַפְסִ֣י אֵ֣יךְ׀אֵ֣יךְ׀ אֵ֣יךְ׀אֵ֣יךְ׀ הָיְתָ֣הלְשַׁמָּ֗ה לְשַׁמָּ֗הלְשַׁמָּ֗ה מַרְבֵּץ֙לַֽחַיָּ֔ה לַֽחַיָּ֔הלַֽחַיָּ֔ה עֹובֵ֣רעֹובֵ֣ר עֹובֵ֣רעָלֶ֔יהָ עָלֶ֔יהָעָלֶ֔יהָ יִשְׁרֹ֖קיִשְׁרֹ֖ק יָדֹֽו׃יָדֹֽו׃ יָדֹֽו׃ | Zeph 2:15 This is the rejoicing city that dwelt carelessly, that said in her heart, I am, and there is none beside me: how is she become a desolation, a place for beasts to lie down in! every one that passeth by her shall hiss, and wag his hand.
|